שאלו עו"ד על נדלן(881)

שלום רב,

את האישור הנ"ל ניתן להנפיק באתר רשות המיסים - אנא חפש "מציבת נכסים".

בפסיקה שפורסמה לאחרונה על-ידי ביהמ"ש השלום בת"א נקבע כי קורונה אינה מילת קסם לשם הפסקה חד צדדית של תשלומי שכירות. יחד עם זאת, כל מקרה ייבחן לגופו. יש לבדוק בהסכם בין הצדדים מהם הסעדים הקיימים לכם במקרה כזה.

שלום רב,

זו אינה שאלה מתחום דיני המקרקעין ועל כן איני יכול להשיבך.

שלום רב,

לצערי אינני יודע ליתן תושבה מדוייקת בנוגע להתחשבות הרשות במקרה כזה הואיל ואנו נמצאים בעיצומו של המשבר וטרם ידוע כיצד תבחר הרשות להתייחס לנושא.
כן אוכל להציע לך לפנות למשרדי רשות המיסים האחראים על השומה שלך (משרדי מיסוי מקרקעין מרכז/צפון/ת"א וכד') ולהפנות שאלתך אליהם.

שלום רב,

מועד המסירה לכל דבר ועניין (לרבות לעניין תשלום פיצויים בגין עיכוב) הוא המועד החוזי שנקבע בהסכם.
סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, קובע כי ככל שלא העמיד הקבלן את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר, זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט בסעיף הנ"ל, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה.
יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי יכול שיש בהסכם עליו אתם חתומים סעיף "כוח עליון" הקובע כי חובת הפיצוי הנ"ל לא תחולעל איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת הקבלן ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו.

באשר לשאלתך כיצד ניתן לקבל את הפיצויים, יש לבחון את המקרה לעומקו ולשם כך את מוזמנת לפנות אלינו טלפונית לשם תיאום פגישת ייעוץ.

שלום רב,

משאלתך אני מניח כי ברצונך להאריך הסכם קיים עם שוכרים קיימים ומכאן נובעת תשובתי:

חוק השכירות והשאילה, תשל"א - 1971 קובע בסעיף 25יב מס' אפשרויות להארכת הסכם שכירות:

(א) במצב שלא קיימת "תקופת אופציה" בהסכם המקורי - על המשכיר להודיע לשוכר, זמן סביר לפני תום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות, אם ברצונו להאריך את תקופת השכירות ובאילו תנאים.

(ב) ככל שלפי ההסכם קיימת למשכיר "אופציה" להארכת תקופת השכירות, עליו להודיע לשוכר, לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את האופציה, והמשכיר רשאי לקיים את האופציה רק אם נקבעו בחוזה, מראש, תנאים לעניין תקופת ההארכה, ובכפוף לאותם תנאים.

(ג) ככל שלפי ההסכם לשוכר קיימת "אופציה" להארכת תקופת השכירות, על השוכר להודיע למשכיר, לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את האופציה.

לשם העניין אניח כי אין לאף אחד מהצדדים בהסכם "אופציה" להאריכו, על כן, נפנה לחלופה (א) לעיל, לפיה עליך כמשכיר להודיע לשוכר (ניתן להודיע גם בדוא"ל למשל) כי ברצונך להאריך את ההסכם ולפרט באילו תנאים אתה מעוניין לעשות כן.

ככל שמדובר בשוכרים חדשים ולא בהארכת הסכם קיים, אנא פנה בשנית ואשמח להשיב.

שלום רב,

1. חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996, קובע כי "תיווך במקרקעין" – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;. על פניו, נראה כי אם העניין הוא פרסום מודעה בלבד, אין הדבר עונה על ההגדרה לפי החוק.

2. חוק השכירות והשאילה, תשל"א 1971 קובע כי חוזה שכירות למגורים ייערך בכתב וייחתם בידי המשכיר והשוכר. יחד עם זאת, אין אין באי-קיום ההוראה הנ"ל כדי לגרוע מתוקפו של החוזה; כמו כן קובע החוק כי העתק חתום מהחוזה יימסר לכל אחד מהצדדים. מכאן נראה, שלא ניתן נכון להיום להתקשר בהסכם און ליין עם חתימה אלקטרונית.

שלום רב,

אינני בטוח שהבנתי את המצב. האם השוכרים עזבו את הדירה או שמא ההמחאות בוטלו ואילו הדיירים נותרו להתגורר בדירה ומסרבים לפנות?
באופן כללי, בדר"כ, לשוכרים אסור לבטל שיקים כל עוד לא בוטל ההסכם. יש לבדוק את סעיפי היציאה מההסכם בהסכם הספציפי עליו היו הצדדים חתומים.

היי בוריס,
הואיל ולפי המתואר מדובר בעסקאות מכירה ורכישה רגילות (היינו - לא מדובר בהעברה ללא תמורה וכד') הצדדים יצטרכו לשלם מיסים כבכל עסקת מכר (ההורים יצטרכו לשלם מס שבח והיטל השבחה, ככל שחל, בגין מכירת הבית שלהם וכן מס רכישה בגין רכישת הבית של הילדים; ואילו הילדים יצטרכו לשלם מס שבח והיטל השבחה, ככל שחל, בגין מכירת הבית שלהם וכן מס רכישה בגין רכישת הבית של ההורים). בכל מקרה, כדאי שכל הצדדים יבדקו היתכנות לפטורים וזכאויות לחישוב מס לינארי, כדי לדעת את גובה המס לו הם חשופים.