שאלו עו"ד על דיני חוזים(517)

שלום רב. חתמתי על הסכם שכר טרחה ולאחר 4 שעות הודעתי לעו"ד שברצוני לבטל את הייצוג שלי על ידו. בתגובה עו"ד טוען שהתחיל לכתוב ערר, אך מקבל את הביטול. חשוב לציין שבחוזה כתוב שיש לשלם סכום מסוים במידה ויוגש ערר. מאחר וביטלתי ייצוג ערר לא הוגש ולדברי עו"ד היה רק במהלך כתיבתו. האם בכל זאת הוא יכול לתבוע שכר טרחה?

חוזה שנחתם ב2017 ולא חודש בכתב. האם ניתן לצאת לפני המועד ולאחר הודעה של כחודשיים מראש ללבעל הדירה

עורך הדין דורש הרבה יותר ממה שמגיע לו ללא הצדקה ומאיים לתבוע (בסדר דין מקוצר). מחפש עורך דין המתמחה בדיני חוזים לבדיקת אפשרות הסתייעות.

האם בחוזה שכירות של דירת מגורים חייבים לפרט את השמות ותעודות זהות של כל השוכרים או אפשר רק 2 מתוך 4 ?

שלום רב,
יש לי שאלה בקשר לחוזה שחתמתי עם עו"ד בתביעה לנכות כללית בביטוח לאומי.

לפני כשנה הגשתי תביעה לנכות כללית בביטוח לאומי מטעם עורכת דין.
הסכם שכר הטרחה היה 800 ש"ח פתיחת תיק + 1000 ש"ח לועדות רפואיות + 16% מהקצבת הנכות.
התביעה נכשלה ולא הצלחנו להשיג קצבה מביטוח לאומי.
במקום זה פנינו לשיקום מקצועי בביטוח לאומי על מנת לקבל סיוע במימון בלימודים.

כעת עורכת הדין דורשת 16% מכל תשלום שאקבל מהשיקום המקצועי.
לדוגמה, מתוך שכר לימוד שנתי של 12,000 ש"ח היא תגבה 16% שכר טרחה.
כנ"ל לגבי תשלומים על נסיעות, ספרי לימוד, קורסים, דיור במעונות וכו'.. היא דורשת 16% מכל תשלום שאקבל.
בנוסף לכך היא רוצה לגבות 16% מתשלום דמי השיקום החודשיים. (16% מתוך 3300 כל חודש.)
העו"ד טוענת שאני כפוף לתשלום מכיוון שהחוזה מחייב אותי לשלם לה 16% מכל תשלום שאקבל מהשיקום בביטוח לאומי.


מבדיקה באתר "כל זכות" ואתרי זכויות נוספים, הבנתי ששכר הטרחה המקסימלי לתביעות שיקום מקצועי בביטוח לאומי הינו 1600 ש"ח (800 ש"ח פתיחת תיק + 800 ש"ח תוספת על הצלחה בתביעה) מדובר בסכום נמוך יותר בהרבה ממה שהעו"ד דורשת שאשלם לה.
כתוב שעל פי החוק אסור לגבות שכר טרחה גבוה מזה.


כעת עורכת הדין מאיימת לתבוע אותי ולדרוש ממני אלפי שקלים בגין התביעה לשיקום המקצועי.


האם מותר לה לעשות דבר כזה? זה חוקי מה שהיא עושה?
אני זקוק לייעוץ משפטי בנושא בדחיפות, אני מפחד שהיא תממש את האיומים שלה ותתבע אותי.

מצורף קישור לאתר "כל זכות" בו מפורט כי שכר הטרחה המקסימלי לתביעות שיקום מקצועי לא יעלה על 1600 ש"ח.

שלום אשמח לתשובה, ב22.3 יצא מכתב של אמיר מדינה בו הוא מודיע שאין צורך לשלם על הזמן בו המעון היה סגור עקב הקורונה, לגבי חודש מאי משרד התמת הודיע שהוא לא מתערב ויש לפנות למועצה להגנת הצרכן, ולכן המעון רוצה את כל חודש מאי, השאלה אם אין הכרעה מי צריך להוכיח חובת תשלום והאם המעון רשאי לגבות כשאין פסיקה?

יש לי עסק לשירותי ייעוץ באינטרנט, ויש לי נציגות שירות פרילנסריות ללא יחסי עובד מעביד, שעובדות מהבית ועונות לשיחות טלפון, וחלק מהכסף מגיע אליהם ובסוף חודש אנחנו מתקזזים, העסק הזה הוא שלי ושל שותף, כל אחד מאיתנו זה עסק בנפרד, הוא עוסק פטור ואני עוסק מורשה, אבל העסק הזה ספציפית בשותפות, 50% - 50%, אני חתום עם העסק שלי בחוזה עם הנציגות, אבל היות והשותף שלי הוא שותף לעסק הזה, האם מותר לו לתבוע את אותה נציגת שירות על הפרת חוזה כשותף לעסק??

חתמתי על חוזה רכישה לנכס בו הוכנס סעיף שהמוכר מתחייב לשנות סעיף בהסכם השיתוף מול הבעלים הנוסף בחלקה (שבמקרה או לא זה הילד שלו), הסעיף המקורי השית את מלוא תשלום על תקלות בביוב המשותף על צד א (המוכר, שאנו נכנסנו לנעליו) ואנו ביקשנו שהסעיף ישונה לתשלום שווה בשווה. הסעיף הזה הוא סעיף שהפרתו נחשבת להפרה יסודית של ההסכם (ולפיכך קובע פיצוי בסך 10% מהעסקה). אולם, הצד השלישי לא חתום על ההסכם (פאשלה של העו"ד). המוכר טוען שילדו מתנכל לו ולא מסכים לחתום על השינוי. אציין שבמשך שנה וחצי מחתימת החוזה ועד המסירה הוא לא דיווח לנו דבר וחצי דבר בנושא. כיום, הוא מציע פיצוי נמוך משמעותית של כ 1% מהעסקה כדי להותיר את המצב על כנו. אציין שאיני מעוניין בכסף אלא בשינוי החוזה, ושאם היה נודע לי הדבר לפני לא הייתי ממשיך בעסקה. האם אני יכול לתבוע את מלוא הפיצוי כפי שנקבע בחוזה? (העו"ד שלי טוען שכדאי לחתום על פשרה בסך 1% כי שופט לא יאשר פיצוי כה נרחב/לא יקבל זאת כהפרה יסודית של ההסכם, אך אני לא מקבל זאת, מה גם שהפיצוי המוסכם מגוחך ואני אצרטך לשאת בהשלכות בזמן ההחזקה בנכס כמו גם במכירה שלו).

שלום

בני 45, נשואים פרק שני +ילדים
בעלי ואני הכרנו כאשר לכל אחד מאיתנו דירה בבעלותו
בעלי מכר את דירתו וגרר את המשכנתא לדירה שרכשנו בה אנו חיים היום , את החשבונות והמשכנתא שילמנו מחשבון משותף כי לא ככ חשבנו שנעבור מפה.

בפועל הדירה שלי מתנהלת מחשבון נפרד והשכירות משלמת את המשכנתא - בנפרד לחלוטין מחיינו המשותפים.
ושל בעלי מחשבון משותף בשנתיים האחרונות.
מתכננים למכור את הדירה שעל שמו של בעלי (הדירה בה אנו חיים היום) ולרכוש דירה גדולה יותר

ע"מ להמנע ממיסוי על דירה שניה- רוצים לחתום הסכם הפרדה רכושית כך שבעלי יהיה זה ש"מוכר" את דירתו ו"קונה" את הדירה החדשה

מעוניינים לחתום בינינו הסכם, בו בעלי מתחייב לאחר כל תהליך המכירה והקניה לרשום את הדירה החדשה "שלו" על שם שנינו בחלקים 60-40

ברור לנו שהסכם כזה לא יאושר בבימש ושאנחנו חותמים אותו רק עמ להסיר חששות (בפועל אני משלמת את הדירה בה אנו חיים ויש לנו כוונה לחלוק בה
אבל כיוון ומדובר בסכום גדול רוצים להבטיח שמה שהובטח יקויים

כאמור, ברור שהסכם שכזה ישלף רק במקרה של פרידה ח"ח ורק אם בעלי יסרב להעביר את הזכויות בדירה כפי שסוכם

מה יהיה משקל של הסכם כזה , שמראה לחלוטין על כוונה לשתף אותי בנכס העתידי בבימש במידה וח"ח נגיע למצב בו התנאים שסיכמנו בעפ (ובכתב בהסכם) לא יתקיימו

שוב, מבינה שההסכם קצת לא חוקי אולי - אבל לגמרי מראה כוונה
האם יתחשבו בהסכם כזה?
האם יהיה לו ערך במקרה קיצוני שכזה?

תודה רבה
גילי

שלום רב,
אני מורה בבית ספר תלמיד בן לעדה האתיופית במצוקה כלכלית. יום אחד התדפקו על דלת ביתו נציגי חברה שמספקת שירותי לימוד מקוונים. הם החתימו את האם שלא קוראת עברית טוב על מסמכים לפיה יספקו שיעורים לילד און ליין. אנשי החברה לא השאירו עותק בידי האם , הם ם לא נתנו קודים כיד להיכנס לאון ליין . עברה שנה והם רוצים להפסיק את ההתקשרות והחברה מאיימת בעורך דין .
האם יש מה לעשות ?