שאלו עו"ד על בתים משותפים(1,795)

ראשית, תודה על תשובתך.-- אבקש הבהרה נוספת.--
לפני שנתיים, כאשר הדיירים קיבלו את המפתחות ונכנסו לדירותיהם,, (קרוב למאה דירות)
קבע היזם את סולם מסי הועד לכל דירה (ואשר עד היום אנו משלמים לפיו) ע"פ פרשנותו הוא את החוק וע"פ תקנון מוצע שהבטיח לפרסם בבוא העת ואשר לדבריו יתבסס על חוק המקרקעין כנ"ל.( עד היום עדיין אין תקנון)
בתחשיב כלל גם את שטח החניות והמחסנים כאשר לחלק מהדיירים ,שתי חניות ולחלק חניה אחת בלבד ומובן מחסנים בגדלים שונים..
היום קבע הועד אשר סיים תפקידו והנחית ,סולם מיסים חדש ללא חנית וללא מחסנים
כפי שאתה קבעת בתשובתך (שוב תודה) אך-- לא הציג שינוי זה לדיון והצבעה באסיפה
השנתית לרגל התפטרותו. ואף לא התייחס אליו בפרוטוקול.
שאלתי היא:---1-- האם החלטה זו חוקית לאור זה שלא הוצגה כראוי לדיון והצבעה ולא נרשמה בפרוטוקול??. והאם אנו הדיירים רשאים שלא לציית לה??
---2--- בהנחה ששינוי זה (אחרי שנתיים) מוצדק ולאור זאת שלחלק מהדיירים
יש שתי חניות ולחלק חניה אחת בלבד ולאור זאת שגודל המחסנים שונה זה מזה, האם מוצדק שכל הדיירים ישלמו בעבור הוצאות התחזוקה (ניקיון -תאורה- מערכות איורור--מערכות כיבוי אש תיקוני ריצפה וכולי, אותו סכום? או אולי מוצדק יותר הוא ,להפריד התשלום לתחזוקת החניונים והמחסנים משאר הרכוש המשותף של הבניין??? כי הרי בכל זאת החניה והמחסן ע"פ החוזה הם רכוש פרטי.
תודה מראש

בסעיף 58 לחוק המקרקעין נאמר , שההשתתפות היחסית במסי הועד של כל בעל דירה,-תתבסס על יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות בבית המשותף.
האם שטח רצפת מרפסת דירה המוגדרת ע"פ החוק כמרפסת מקורה (להבדיל ממרפסת פתוחה) ,נכללת בשטח רצפת הדירה?? -בבניין שלנו יש לדירות מסוימות מרפסות פתוחות ובדירות אחרות מרפסות מקורות (,לפי הגדרות החוק)ללא קשר לארנונה או תקנון כלשהו
מקורות

בתשובתכם אתם מתייחסים למחסן, כאשר השאלה שלי מתייחסת ל מ ר פ ס ת
מ ק ו ר ה השייכת לדירה עצמה ומהווה חלק ממנה(או להבדיל מרפסת פתוחה).
אנא עיינו היטב בניסוח הקפדני שבשאלתי והחשיבות שאני מייחסת לתשובתכם
העשויה לשנות באפן משמעותי את גובה המס.----תודה

ד"ר אבישר- אנא התייחסותך לשלי מיום 14-15/03/2014

הי, סליחה על התגובה המאוחרת. אני לא בטוח שהבנת עד הסוף את הסיטואציה: לבעלי הבתים האחרים לא באמת אכפת. הדירות הרקובות שלהם הם פרות מזומנים מבחינתם, הם לא מגיעים אף פעם, מתוכים עושים להם את העבודה ומעבירים להם סכומי כסף מופקעים ששום ישראלי לא היה מסכים לשלם - הזרים מסכימים לשלם להם מפני שהם גרים בצפיפות גדולה יותר ושכר-הדירה מתחלק בין יותר מפרנסים, ובעיקר מפני שאין להם ממש ברירה כי באזורים אחרים לא ששים להשכיר להם.

השאלה פה היא מה המינימום ההכרחי בכדי להיות מסוגלים לתבוע את בעלי הדירות האחרות בבית-משפט, והאם זה נראה לך כמו אפיק פעולה יעיל בשביל קשישה כזו. שוב, המצב הנוכחי הוא שאף פעם אין אור בחדר המדרגות, שחדר המדרגות מטונף, שיש חיבורים פירטיים לבלוני גז, שזורקים שקיות זבל מהחלון לחצר האחורית, שיש בעיית חולדות וכנראה שיש גם השתלטות על גג שאמור להיות משותף.

במצב דברים כזה ניתן להגיש תביעה למינוי נציגות חיצונית

נציגות הבית המשותף היא שליחה של כל בעלי הדירות.
אותה נציגות פונה לאגודה לתרבות הדיור ומבקשת עו''ד שייצג אותה בהליך משפטי אצל המפקחת נגד בעל דירה בבית המשותף בה היא משמשת נציגות.
נציגות הבית המשותף משלמת עבור כל הוצאות העו''ד מקופת הבית המשותף.
גם אותו בעל דירה שנתבע משלם עבור האגודה לתרבות הדיור ועבור כל הוצאות אותו עו''ד שכן התשלום יורד מקופת הבית המשותף.
האם מתקיים כאן יחסי שליחות עקיפה בין בעל הדירה הנתבע לעו''ד שהאגודה לתרבות הדיור מינתה מטעמה לנציגות הבית המשותף בתביעת בעל הדירה?

הקלד את תגובתך

הקלד את תגובתך