שאלו עו"ד על דיני מקרקעין(1,698)

מה עולה לעשות חוזה שכירות בין השוכר והמשכיר?

הגעתי לראות נכס בעקבות מודעת נייר בלוח מודעות, לפני הכניסה חתמתי על הסכם תיווך לגבי חוזה של 7999 ש"ח לחודש. לאחר כמה ימים ראתי שמתווך אחר פרסם את אותו הנכס ב7500 ש"ח, התקשרתי ותיאמנו מועד לחתימה מול בעלת הנכס. לאחר חתימת החוזה קיבלנו הודעה מהמתווך הראשון בבקשה להסדר התשלום כי שמע שחתמנו חוזה.
לאף אחד אין הסכם בלעדיות עם בעלת הנכס, בהסכם הראשון יש סעיף שאומר שכל חוזה שיכתב ביני לבין בעלת הנכס יזכה את המתווך בתשלום.
אלו שני סכומים שונים, האם אני משלם לאחד? לשני? לשניהם?
אודה לכם על תשובה, תודה רבה.

רכשתי דירה בשנת 2018 ושילמתי מס 8 אחוז , דירה נוספת. אם רוכשת/מוכרת צריכה לשלם עוד מס, האם המדינה מחזירים מס ?

לפי סעיף " מתלה " בהסכם המכר התבטל מעצמו ההסכם ולא מתוך הכשלה מכוונת של מוכרת הנכס ולאור כך שהתגלו במשך תקופת ההמתנה עסקאות הין הקונה לבין בא כוחה של המוכרת בסכומים גבוהים אשר הוסתרו מבעלת הנכס. בעקבות כך ומה עוד שהתנאי המתלה לא התקיים והסכם המכר התבטל וגם פנתה בעלת הנכס לקונה והודיע לו כי העסקה בוטלה. הקונה המתוסכל שהעביר כספים לבא כח המוכרת החליט להמשיך את העסקה ואף השתלט על הנכס קודם שבכלל נכנס ההסכם לתוקף ואף שבעלת הנכס לא קיבלה כל תשלום לכיסה . כרגע המצב הוא שהקונה השתלט על הנכס מציג הסכם מכר מעסקה שהתבטלה ואף טוען שבעלת הנכס היא מבצעת עבירה כלפיו.
בא כוחה של המוכרת אמור היה לעזור למוכרת הנכס אשר מצבה הפיזי והנפשי היו בשפל נוראי וכך ניצל הזדמנות זו לטובתו האישית שכל הנוגעים בהסכם המכר החל מהמתווך ועד לעו"ד מבצע ההסכם מודעים לביצוע העבירה וקושרים קשר של הפחדה בנסיון לשכנע את המוכרת להמשיך את ההסכם.
מוכרת הנכס שעדין שרויה בשפל חייה ומתמודדת עם הליך גירושין ומצב בריאותי לאחר ניתוח בעמוד שידרה שבחזקתה 5 ילדים אינה מוכנה להיכנע ללחצים העבריינים של הנוגעים בדבר ורוצה לברר האם יש עו"ד שיכול לעמוד מולם ואף יתבע מהם את כל הנזקים שנגרמו למוכרת בשל כך.

ככל הנראה במגרש הסמוך לבניין שבו אני גר, יש לבניין שלנו זכויות. את העניין הזה צריך עוד לבדוק בחפירות בארכיון העירייה באמצעות עו"ד ו/או שמאי אבל שאלה עקרונית:
המגרש "שייך" לעירייה שעומדת להקים בו רב קומות לצרכי השכרת דירות לצעירים.
כאשר מדובר בזכויות - מה המשמעות? כסף מזומן חד פעמי? פירות דמי השכירות שיחולקו גם לבעלי הדירות בבניין שלנו (ולכמה זמן)

שלום. לפני מספר שנים קיבלנו היתר בנייה, ובעקבותיו פטור מותנה מהיטל השבחה. כעת אנו לפני היתר להרחבה נוספת (סה"כ פחות מ 140 מ"ר), ולהבנתי איננו יכולים לקבל פטור נוסף. האם אפשרי לקזז הוצאות לקבלת ההיתר (כגון שכ"ט עו"ד מלווה ההיתר, ייצוג בוועדות ערר, אדריכלית וכו')? עלויות בנייה? תודה

היי, שאלה על המסמכים הקובעים לפטור ממס שבח לתושב חוץ:

תושב חוץ מוכר דירה בישראל ומעוניין בפטור ממס שבח.

הוא היה בעל דירה למגורים במדינת המקור (דנמרק), כבר מכר את הדירה (נחתם חוזה מכירה) אך עקב תאריך העברת הדירה העתידי הוא עדיין יהיה רשום בטאבו ומשלם מיסוי כבעלים באותה מדינה במועד בו יחתום חוזה מכירה של הדירה בישראל.

האם יהיה פטור ממס שבח (כי כבר מכר ומראה את החוזה) או לא (כי עדיין רשום)?

מה אפשר לעשות אם לא ניתן לדחות את מועד המכירה של הדירה בישראל?

תודה!

שלום,
אני מתגורר בבניין משותף,
בקומת הקרקע ישנה דירה קטנה יותר משאר הדירות (דירת חדר)
לפני כ 30 שנה הוצנחה לדירה משפחה בת 3 נפשות זוג הורים וילדם הקטן, לכאורה בקומבינה כלשהי עם העירייה, יש לציין שהם לא עמדו בשום קריטריון לדיור ציבורי, הדירה עד הגעתם הייתה נטושה לאחר שהייתה שייכת לערערית שנפטרה (ברישומים הדירה עדיין על שמה) מיותר לציין שעקב אי התאמת הדירה לגודל המשפחה הדבר הסב לנו הרבה מטרדים ונזקים אך נשכנו שפתיים ואפשרנו את המצב.
לפני כמה שנים , אם המשפחה שביינתים התגרשה והתחתנה עם אחר, בחרה לעבור להתגורר בבית אחר, "הורישה" את הדירה לבנה בשנות השלושים לחייו שעד אז עוד התגורר איתה ביחד... וכך הדירה פשוט נפלה לידיו כפרי בשל, כחבילה עוברת בירושה...
ביינתים גם הוא התחתן ונולד לו ילד והחליט גם לשפר דיור...
ואז לכאורה עשה הסכם שבע"פ עם גורם כלשהו צד שלישי שבו יתאפשר לו להתגורר בנכס תמורת סכום כסף הכל מתחת לרדאר...
לאותו צד שלישי יש לכאורה עבר פלילי ואף אולי נפשי עם מקרי אלימות...
קצרה היריעה מלפרט את הסבל שהוא מסב לנו מרגע הגעתו...
שלחנו מכתב חריף לעירייה שאפילו לא טרחה להגיב!!
אנחנו מרגישים חסרי אונים,
ולא יודעים כיצד לפעול בעניין, למי פונים, באיזה דרך, האם יש בכלל לתבוע ואם כן אפשרי את מעבירי הדירה? את העירייה שאיפשרה ומאפשרת את המצב?
אשמח לכל הכוונה למה עושים במצב הבלתי אפשרי שאנחנו נאלצים להתמודד איתו.
תודה מראש

שלום,
יש לנו בית פרטי בקרקע שהיא מושע. כלומר, יש עד שתי חלקות במושע עם בית פרטי בכל אחת מהן.
באחת החלקות מישהו קנה אותה ורוצה להרוס בית ישן ולבנות בית חדש.
לשם כך הוא חייב לקבל מאיתנו ומשכן נוסף במושע אישור בכתב של תוכנית הבינוי שלו.
המועצה חייבה את האדריכל של השכן החדש להציג בשרטוט של תוכנית בינוי את השינויים גם בחלק שלנו.
במקום חנייה אחת שקיבלנו אישור עליה לפני 35 שנה, מופיע בשרטוט הנ"ל שתי חנייות אצלנו ומועצה לקחה מאיתנו בגלל זה גם את "שביל גישה למגרש החנייה האחורי" ששם ניתן למקם 2 חניות.
אנחנו אמורים לחתום גם על תוכנית בינוי של השכן החדש וגם על השינויים הנ"ל גם אצלנו למרות שלא עשינו שום שינוי בחלקה שלנו. הכל הנמצא בשרטוט אחד משותף.
מה קובע לפי איזה חוק כמה חניות אמורות להיות בחלקה שלנו – אחת כמו שקיבלנו אישור מהמועצה לפני 35 שנה או שתיים כמו שדורש החוק היום למרות שלא שינינו שום דבר מאז בחלקה שלנו במושע

ברצוני להציע הצעה לרכישת דירת גן הכוללת מרתף, שנמכרת AS IS במסגרת כינוס נכסים. במרתף חריגת בניה שבוצעה לפני 10 שנים (המרתף גדול ב 60 מ"ר ביחס להיתר הבניה). האם אני לוקח סיכון לצו הריסה או לבעיות בהעברה על שמי בטאבו?