שאלו עו"ד על ארנונה ומיסוי מוניציפאלי(302)

עידו שלום,
ניתן לבקש להכניס את חובות הארנונה לתיק האיחוד, בכפוף למועד התגבשות החוב, כאשר חובות ארנונה הינם חובות בעדיפות גבוהה יותר מחובות אחרים.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

שלום רחל,
ההנחה הניתנת מחמת גיל נקבעת בהתאם לחוק האזרחים הותיקים, ומשמעות הדבר היא כי הנחה יכולה להינתן לבעלך החל מגיל 67, בכפוף לסכום הכנסתו.
מעבר לכך, ישנן הנחות נוספות אותן ניתן לקבל, שלא מחמת גיל.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

שלום רב,
ע"מ להעביר חשבון ארנונה על שם השוכרים, על חוזה השכירות להיות מעל שנה.
ככל ואתם בוחרים שלא להעביר את שם המחזיק לשוכרים, אתם חשופים לתביעה מצד העירייה במידה והשוכרים לא ישלמו את הארנונה כסדרה.
אמנם יש לכם הסכם עם השוכרים, אך עדיין יהיה עליכם לשלם את הארנונה לעירייה, ולאחר מכן לנסות ולהיפרע מהשוכרים, לרבות באמצעות הגשת תביעה לבימ"ש.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

אבינועם שלום,
מכיוון שארנונה נקבעת ומחויבת בהתאם לשימוש בנכס, אין חשיבות לטענה האם ניתן או לא ניתן היתר בניה.
השאלה היחידה שנשאלת הינה האם נעשה שימוש בנכס - כאשר ככל ונעשה שימוש העירייה מוסמכת לחייב בארנונה.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

שאולי שלום,
מכיוון שמדובר בשטחים המשמשים לשעת חירום בלבד, לרוב אלו שטחים שפטורים מארנונה, אך יש לבחון את הגדרותיו של צו הארנונה, ולבדוק האם ישנה בו התייחסות ספציפית לכך.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

חיים שלום,
כדי לשנות אזור חיוב בארנונה על הרשות לפנות בבקשה מסודרת למשרד הפנים, תוך הצגת תחשיבים וכד', ורק אז משרד הפנים ידון בבקשה ויחליט האם ניתן לשנות את אזורי החיוב או לא.
מאידך, תכנית מתאר אינה באה לקבוע אזורי חיוב בארנונה, אלא קובעת תיחום שטחים.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

מוני שלום,
חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר") קובע עילות להגשת השגה/ערר, כאשר טענה של "לא מחזיק" הינה אחת מהעילות שם.
ככל ואתה מבקש להגיש הליך נוסף, למרות שהדבר אינו הכרחי לאור חוק הערר, ניתן להגיש המרצת פתיחה בבקשה לקבוע כי אינך המחזיק בנכס ו/או כי שמך שורבב בצורה פיקטיבית.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט יכול לקבוע, כי לאור חוק הערר אין לבית המשפט סמכות לדון בתיק וכי עליך לסיים את ההליך בפני ועדת ערר לענייני ארנונה אשר לה יש סמכות ייחודית לדון בענייני ארנונה.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

מיכאל שלום,
הריני להפנותך בעניין זה לתשובתי, כפי שניתנה לגב' שרה ממועצה אזורית עמק יזרעאל, בעניין זה בדיוק.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

קובי שלום,
במקרה המתואר יש לבחון מתי התגבש "החוב" והאם נשלחה הודעה על חוב הארנונה במועד, קרי - האם ההודעה נשלחה בזמן שהייתם בארץ, או שמא בזמן שירדתם מהארץ, שהרי ישנה חשיבות מכרעת למועד בו הרשות החלה להפעיל כנגדכם הליכי גבייה שהביאו בסופו של יום להטלת עיקול.
עם זאת יודגש, כי מדובר במצב שכיח יחסית בו נישומים עוזבים את הארץ, על אף שעומדים לחובתם חובות ארנונה, ועל כן, נקבע כי רשות יכולה להשהות את הליכי הגבייה/הטלת עיקול עד לחזרתו של הנישום, ועם חזרתו להמשיך בהליכי הגבייה.
במקרה דנן, וככל והנכם חולקים על החוב, הרי שאתם יכולים להגיש כנגד הרשות תביעת השבה בה אתם מבקשים מהעירייה להשיב את הכספים שגבתה היא מכם בניגוד לדין לכאורה.
עם זאת, וטרם הגשת התביעה, עליכם לבחון האם העירייה אכן פעלה בניגוד לדין, והאם הטלת החיוב/עיקול הינו בגין כספים שהעירייה אינה זכאית להם.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.

אביטל שלום,
בעת האחרונה פורסמו מס' פסקי דין מנחים של בית המשפט העליון בעניין זה אשר קבעו כי חיוב ארנונה שמושת בגין התקופה שקדמה להוצאתו, הינו חיוב רטרואקטיבי ועל הרשות להוכיח כי מדובר בחיוב "כדין" ולא בחיוב "פסול".
כל עוד הרשות לא הוכיחה כי הנישום הסתיר שטחים, נהג בחוסר תום לב וכד' יוכל הנישום לטעון כי נהג כדין.
אני מציע לך לקרוא מאמרים שפרסמתי בעניין זה ממש ואשר יבהירו לך מתי/אם ניתן לחייב נישום בארנונה באופן רטרואקטיבי (ניתן למצוא אותם בגוגל או בעמוד הפייסבוק של משרדי ב:
בברכה,
אריק כהן, עו"ד.