שאלו עו"ד על דיני משפחה(932)

יש להגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים) לקבלת תמצית מרשם ממרשם האוכלוסין בקשה מספר הזהות של מי שמבקשים בעבורם את הבקשה.
הפרטים האישיים של מי שמבקשים בעבורם את הבקשה.
אם הבקשה היא עבור ילדים מעל גיל 18 או עבור בני משפחה מקרבה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח ותעודות זהות של בני המשפחה ולהגיש את הבקשה בלשכה בלבד.
אם הבקשה עבור בני משפחה אחרים או עבור מי שאינם בני משפחה, יש לצרף ייפוי כוח מאושר על-ידי עורך דין או פסק דין מבית משפט ולהגיש את הבקשה בלשכה בלבד.
בבקשה לתמצית רישום עבור אדם שנפטר שהינו מקרבה ראשונה או שיש לו עניין בדבר, יש להגיש את הבקשה בלשכה בלבד.
בבקשה לתמצית רישום מורחבת עבור אדם שנפטר יש לצרף צו בית משפט ולהגיש את הבקשה בלשכה בלבד.

יש להגיש לבית משפט למשפחה
להמשך ייעוץ משפטי ניתן לפנות אלי לנייד: 0525407233

גלית היקרה
לא הבנתי משאלתך האם הכסף שהשקעת בבית החדש מקור ממכירת הבית הקודם.
חסרים המון נתונים כמו למשל: מה עלות הבית החדש, כמה זמן התגוררתם בו, האם לקחתם משכנתא וכמה זמן שילמתם אותה האם יש ילדים משותפים.
לא ברור מה הביא איתו בן הזוג הנוכחי לרכישת הדירה.
לא ברור אם יש הסכם ממון.
נושא מאד חשוב הוא העניין הרישומי - ע"ש מי נרשמה הדירה, באיזה חלקים??
על פניו נראה שאתם בעלי זכויות שווים בבית בכפוף לסייגים שנרשמו למעלה.
לשיחת ייעוץ ניתן לפנות ל-052-5407233

שלום רב!
לא ברור לי משאלתך בעבור איזו מטרה ניטלו ההלוואות, האם הם נלקחו בידיעתך והסכמתך, מתי נלקחו, מה הסכומים וכיצד שולמו, האם נרכשו נכסים או שהכסף קיים בפיקדון.
אם בן הזוג נטל הלוואות על שמו! מחשבונו האישי לצורך פרטי/עסקי או אחר שאינו קשור לחיים המשותפים ומלבד החזר הלוואה חודשי אין ולא נשארו כספים, נכסים או זכויות, יתכבד האיש וישלם בעצמו.
ניתן להתקשר לייעוץ ל-052-5407233

מיכאלה היקרה.
אם את לא מעוניינת בשלו"ב אז אין משמעות בליתן למכר המשותף תשובה.
אני מבין שהשלב בו הבעל "דחק" בך להתגרש לא מתועד ואת חוששת שכל הפנייה נעשתה מטעמים "טאקטיים" ומתיעודה.
כנראה שחושייך טובים וחששותייך נכונים. אכן, עמדתך והצהרת כוונותייך ברבים יכולים להשפיע (אם כי בצורה מוגבלת) על הליכים בבית הדין הרבני (תביעת גירושין וכנותה/ כתובה וכיוצ"ב).
אציע שתפני לעו"ד שזה תחום מומחיותו לייצגך ולהדריכך בעניין.
בהצלחה.
לשיחת ייעוץ ניתן להתקשר ל-052-5407233

הקלד את תגובתך

נועה שלום רב.
התשובה לשאלת באופן כללי היא כן.
השאלה החשובה היא האם ה"שותף" השני מסכים להמשך השותפות וההחזקה המשותפת בעסק לאחר הפרידה שאם לא יש לפרק שותפות על פי הפרמטרים הנהוגים.
בדר"כ במקרים כאלה עולות סוגיות של אמון. מי ינהל את העסק בפועל, פיקוח על הכנסות, שמירה על מוניטין, דילול/מכירה, שקיפות, תשלום לעובדים ותקשורת בניכם.
חשוב לקבל תמונה מלאה על העסק.
בהצלחה.
לפגישת ייעוץ ניתן להתקשר לנייד 052-5407233

תודה על השיתוף

מיכאלה שלום רב!
משאלתך לא הבנתי אם עניין חיובי האשראי מתייחס לתביעה רכושית ואיזון משאבים מכוח יחסי ממון או לבחינת רמת החיים וההוצאות לשאלת גובה המזונות.
אם מדובר בנושא של איזון משאבים את תשובתי היא שכל תשלום מכרטיס חיוב שמקורו מלפני יום הקרע (גם אם הוא מגלם חיובים עתידיים שישולמו לאחר יום הקרע) יאוזן בין הצדדים בחלקים שווים (בד"כ מומחה/אקטואר עורך את החישובים לכם ולבית המשפט).
לתשובה קיימים חריגים וסייגים, כך למשל לא ברור אם כרטיסי החיוב מקורם בחשבון אחד או מחשבון של כ"א מכם.
אם מדובר בחשבון משותף או כרטיס חיוב מחשבונו של הבעל שניתן לשימושך.
האם מדובר בחיובים אישיים/פרטיים או שמדובר בהוצאות משותפות.
האם היו אמירות או הבטחות לנשיאה בתשלום במלואו.
האם ההוצאות היו בידיעה או בהסכמת הצד השני.
האם קיימת ייתרה בחשבון לכיסוי החיובים העתידיים.
האם "המפרנס העיקרי" נשא בתשלומים במלואם גם בתקופת הקשר.
האם מדובר בסכומים ניכרים או בסכומים קטנים.
לפיכך, הכלל והדין הוא שבחיובים בכרטיס אשראי שעניינם הוצאות משותפות ידועות ומוסכמות יישאו הצדדים במשותף למעט החריגים לכלל כפי שפירטתי לעיל.
בהצלחה.
לפגישת ייעוץ נא לפנות ל- 052-5407233

לא יכול לעזור לכן

אילנה שלום רב.
חסרים פרטים לשאלתך -"לקיחת" הבנות לארוחת שישי אצל הסבתא על ידי האב הייתה חלק מהסדרי שהות קבועה בין האב לבנותיו מכוח החלטה/פסק דין? או שהיה זה "סידור" וולונטארי של רצון טוב בין הצדדים?; האם יש הליך משפטי תלוי ועומד בין הצדדים או שהם פרודים ממקום שהוא עזב את הבית?; האם יש הליך "פתוח" בעניין מזונות ומשמורת או רק תביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני??
לענייננו, אם האישה והילדים מצויים במסגרת מוגנת והוא קיבל על כך הודעה מעו"ס בקהילה אז הדרך היחידה לפגוש את הילדים היא באמצעות בקשה מתאימה לבית המשפט או בית הדין (גם אם אין הליך תלוי ועומד) במסגרתו תמונה עו"ס לסדרי דין או יחידת הסיוע לבחינת חידוש המפגשים בין האב לבנותיו.
אני מבין שאין רקע של אלימות או אינדיקציה למסוכנות אך לצערי אין לכך משמעות מידית ובשלב זה.
אם האישה במעון לנשים או במסגרת אחרת די בכך כדי לייצר הפרדה לפיכך קמה החובה לייצר מתווה מוסדר של מפגשים בלתי תלויים ולא מדובר בלהעלים את הקטינות (במקרים כאלה בדר"כ יש המלצה של עו"ס והגנה מוקנית על פי חוק).
לתשומת לבך, יש חשיבות גדולה לבצע מהלך זה במהירות וביעילות.
לפגישת ייעוץ ניתן להתקשר לנייד: 052-5407233