שאלו עו"ד על לשון הרע(118)

אני כותבת ספר, ובו, כחלק מסיפור החיים שלי ומה שגרם לי לצאת לטייל בעולם, אני מספרת שלמדתי במוסד אקדמי מסוים, ואז החלטתי לעזוב כשראיתי ששיטת הלימוד לא ממש מתאימה לי.
אני מספרת על הנושא מתוך חוויה אישית, ללא אזכור קורסים מסוימים או מורים מסוימים.
חלק מהקטע - "הייתי (ועודני) מאוהבת לחלוטין בתחום עצמו, אבל לא הרגשתי שהלימודים משרתים את הצורך שלי לקבל כלים כדי ממש לעסוק בו. הביטחון שלי הלך וצנח כשחלק מהמורים אמרו לי שוב ושוב "לנסות" ו"להרגיש" בעוד שאני רציתי ביקורת מעשית שאוכל ללמוד ממנה. הקושי חוסר היכולת שלי להפיק תועלת מהלימודים עמד בצרימה אל מול אהבתי הגדולה לתחום..."
האם הדבר עלול לחשוף אותי לתביעת לשון הרע?
האם זה משנה אם אזכיר את שם המוסד? (חשוב לציין שמדובר במוסד מוכר, וגם אם לא אזכיר את שמו, יהיה כנראה די קל לזהות אותו) יש משהו ספציפי שחשוב להקפיד עליו?

תודה רבה מראש!

שלום,

האם זה לגיטימי לאיים בתביעה בגלל ביקורות שנכתבו בגוגל, במקום המיועד להם?

בתחילה, הביקורת נכתבה מכל הלב, בלי קללות. אך מיד ספגתי השתקה ואיומים כדי שאמחק.

לאחר מכן, פורסמה ביקורת, אך ללא מילים. רק כוכב אחד. ושוב במהרה קיבלתי שוב איומים לתביעה.

בטוענה שמדובר בלשון הרע, בהשמצות.
אישית, מאוד נפגעתי מהם וזה נזק שאשא כל החיים.

לא נראה לי הגיוני שבן אדם לא יוכל לומר את דעתו במקום שמיועד לכך.

אין להם ביקורות שליליות שם. רק ביקורת אחת.

ואני באמת שואלת, הם יאיימו על כל בן אדם שרוצה לחוות את דעתו?


מרגישה חוסר צדק וכל כך רוצה להגיב.

שלום רב

שאלה לי. ילד שלח הודעה קולית לילד אחר שבתוכה תוכן של קללות. האמא של הילד שקיבל את ההודעה, פרסמה את ההודעה הקולית בקבוצת הכיתה בוואצאפ? האם חוקי?

תודה

שלו ם רב,

שמי אדיר כהן, הסיטואציה שמוכרת לכולנו, כזאת שאסור להביע דיעה לגטימית עלתה שלב.
חופש היעדה הוא הבסיס לחברה דמוקרטית, הגבתי למישהי בפייס שאני נגד החיסון הספציפי הזה, כי אני לא יודע מה יש בו, והאם הוא בטוח, לכן ביטלתי את התור שקבעו לי מקופות החולים(הם יזמו קשר איתי לקביעת תור, לא אני).

אנחנו גם בנוסף במערכת בחירות בה כל פוסט הולך להיות כלי שרת עבור הצד השני גם אם אין טעם בזה, אני בחנה מסויים והגברת במחנה השני, יריבים ידועים, היא דאגה לצלם את המסך ולהעלות לקבוצות ווצאפ/פייס ואף לשלוח לעיתונות כששמי ותמונתי בכל השיתופים.

אני בלוגר אוכל, דמות חברתית ידועה בעיר שלי, שבעתיד ארצה להשתלב גם בפוליטיקה המקומית, העובדה ששיתפה וביזתה את שמי נובע רק משנאה למחנה בו אני שייך ומתוך כוונה להזיק למחנה שלי,ועל הדרך לבזות את שמי, מה הדין לגבי הנושא ?

שלום.
רומן מאוד מיני בין 2 אנשים נשואים במשך כשנתיים.

רוצה להודיע לאישתו על הבגידה.

האם מותר להודיע לאישה של בוגד על הבגידה? האם אמת דיברתי מהווה הגנה מספקת?
יש ראיות.

מה קורה עם הפונה לאישתו עם הסיפור המוכח הוא בן הזוג הנבגד? מה קורה אם הוא לא בן הזוג הנבגד?

תודה מראש


המון תודה

מה ההפרשים בין תביעת נגד לתביעה רגילה?
אם לא הוגש תביעת נגד יחד עם כתב הגנה ועדיין רוצים להגיש, מה עושים?
האם רק בתביעת נגד אפשר לדרוש איחוד תיקים או גם אפשרי בתביעה רגילה שאין בו הגדרת "תביעת נגד"?

לא יודע אם זה הפורם המתאים לשאול. זה נראה לי הכי מתאים מהרשימה.

אז ככה, לאחרונה נודע לי שמספר תעודת הזהות שלי פורסם בתולעת המשפט ביחד עם מסמך רגיש מערעור שהגשתי נגד מוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה.

פניתי אל האתר וביקשתי שיסירו את המסמך או לפחות ימחקו את המספר ת.ז. שלי. הם סירבו וביקשו ממני צו איסור פרסום.

נכון לעכשיו המצב הכלכלי והרפואי שלי לא הכי טוב בשביל לזרוק כספים על זה

מצאתי את הכתבה הזאת:


רשום שאפשר להגיש בקשה לאיסור פרסום באופן עצמאי. רציתי לדעת איך אפשר לעשות זאת.

אני אסיר משוחרר לאחר עבירה ראשונה ולתוך מציאות כלכלית כמעט בלתי אפשרית. אני עצמאי, והשם שלי הוא המותג שלי. פרסומים שעלו לרשת באתרים שמפרסמים כתבי בית דין, גורמים לי נזק, ולא מאפשרים לי לשקם את עצמי. העבירה שעברתי לא קשורה בשום צורה לעבודתי ולמקצועי. האם ניתן להשיג צו בית משפט שמורה על אי-פרסום שמי או הסרה במקומות הרלוונטיים?

אישיות מסויימת כתבה כביכול לחברה שלי שאני בוגד בה. לאחר שהחברה הסכימה להעביר לי את השם, ניהלתי התכתבות ועימות, היא ביקשה "סליחה" ומחקה את הפרופיל. כמובן צילמתי [צילמתי את כתובת הלינק ואת מספר ההודעה וכן של הדף] מלבד לשון הרע וסכסוך מרגיש מאוד מוטרד. מרגיש מותקף ,הפרופיל נמחק אך כל ההתכתבות נשאר הכולל מספרי הלינק - האם יש דרך משפטית להגיע לכתובת IP ולאדם שביצע את המעשה? בדגש שיש בידי כתובת הדף והמסנג'ר ובהם מספרים. תודה מראש על המענה ...

אז ככה:למי שמכיר את הנושא, של שופטת בית המשפט יפעת ביטון אונגר שהתקבלה כנגדה קובלנה (מי שמכיר את הסיפור - גוגל מי שלא), מסתבר שעוד אחת בדרך. אני עוקב אחר סיפור מאוד מעניין, עם שמות מפוצצים, ביניהם המגשר בדימוס השופט אורי גורן, השופטת ענת ברון (העליון) ועוד, כאשר מדובר בעצם על תביעה, שהסתיימה בפרשה עם החזר כספי אגרה. עם זאת, מסתבר שהתובעים לא רק שלא קיבלו את כספם אלא הן הנתבעים והן עוה"ד של התובעים, הגישו לאחר הפשרה צו עיקול זמני במעמד צד אחד ותביעות (מקוצר ומהיר) - מה שהביא תפנית בלתי צפויה כנראה מבחינת התובעים (שהיו מופתעים בוודאי) ושבכלל ציפו להחזר כספי האגרה (שנלקחו על ידי עוה"ד שלהם) ולכספי הפיצוי (בא לי לכתוב חחח אבל לא אעשה זאת) שלא שולמו. בשלב זה מסתבר (גוגל וקשרים), מתפתחים העניינים לכדי הליכים שונים שבחלק ניכר מהם יש ייצוג עצמי ללא עו"ד ובו נחשפים זיופי חתימות, ביטול צווי העיקול וכדומה, שביניהם, עניין השופטת הנ"ל. היא, העניקה לעוה"ד של לקוחותיו (שאותם הוא תבע) 60 אחוז מכספי הפיצוי (כאמור התגלו בהמשך זיופי חתימות בהסכם שכר הטרחה) והותירה את התיק אצלה בלי לאפשר לו לעבור למסלול רגיל. וכל זה, כשלא רק שסכום הפיצוי שלקח עוה"ד הוא מטורף, אלא גם שנטל את כספי החזר האגרה, החתים את לקוחות על הסכם שכר טרחה בחושך מחוץ למשרד, הבטיח להם בתביעה 2 וחצי מיליון ש"ח וסיים בפיצוי של 260000 וכו וכו - לא הזוי? שהעניקה לו את השכר הזה? מי שמכיר עוד בפרשה אשמח לדעת (אולי יעבור הנושא לכתב משפטי חבר טוב שלי) - יש כאן מקרה יוצא דופן של כמה הליכים במסגרת ייצוג עצמי של הצלחה לא מבוטלת וכנגד שמות לא קטנים (כמו גלמן ועוד). אעדכן גם אני בנושא