שאלו עו"ד על דיני משפחה(932)

ננה שלום.
חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 קובע כי את זכאית לתשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, ככל שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות
או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין למזונות. לפיכך, הדגש אינה שאלת "אזרחותו" אלא סיווג מעמדו כ"תושב" במועדים הרלוונטיים.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

סיגל שלום.
הסוגיה שאת מעלה הנה סוגיה חשובה ביותר.
באופן עקרוני, לבית הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בנושאים מסוימים (כגון גירושין ושלום בית). בנושאים אלה רק בית הדין מוסמך לדון. לגבי הנושאים האחרים, אשר לגבי חלקם הסמכות לדון בהם הנה מקבילה (לדוגמא, מזונות), זו תהא טעות לחשוב שבית הדין הרבני בהכרח טוב פחות מבחינת האישה. הדבר תלוי מאד בכל מקרה לגופו של עניין ולאסטרטגיית ניהול התיק. באופן חד משמעי, במקרים מסוימים, לאשה יתרון מניהולם של חלק מההליכים בבית הדין הרבני (שוב, בנסיבות מאד קונקרטיות).

בכדי להחליט באיזו ערכאה רצוי לנהל את ההליכים (מעבר לנושאים שבהם לבית הדין סמכות שיפוט ייחודית), יש לבחון באופן יסודי ומקצועי את כל העובדות הרלוונטיות במקרה הפרטני ולקבל החלטה בהתאם לכך.

בהקשר זה, קיימת חשיבות מהותית וקריטית לפתיחת ההליך לפני הצד השני כיוון שיש בדבר כדי לקבוע את זהותה של הערכאה שתדון בחלק ניכר מההליכים בסכסוך. לעיתים, היריה הראשונה מכריעה, הלכה למעשה, את ההליך ולכן ההחלטה לפעול היא חשובה ביותר.

מקווה שהצלחתי להבהיר במעט את הנושא.
בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד