סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

חוק חדלות הפרעון החדש

חוק חדלות הפרעון החדש הינו חוק שמחולל רפורמה מקיפה בכל תחום חדלות הפרעון בארץ, וזאת הן לגבי חייבים יחידים, והן לגבי חייבים שהינם חברות.

חוק חדלות הפרעון החדש
22/07/2020 | 17:47 | מאת: עו"ד איגי בקרמן |

החוק החדש נכנס לתוקף ביום 15.9.2019, והוא חל על הליכים שהחלו לאחר מועד כניסתו לתוקף. ההליכים שהחלו לפני מועד זה, ימשיכו להתנהל תחת החוקים הקודמים שהסדירו אותם: פקודת פשיטת הרגל לגבי הליכי פשיטת רגל של חייבים יחידים, ופקודת החברות לגבי הליכי פירוק של חברות.

      

מטרת הרפורמה של החוק החדש

     

שמו הרשמי של החוק החדש, "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - תשע"ח 2018", מבטא את הגישה החדשה שהחוק מבקש להגשים, ולפיה הוא מציב בראש מטרותיו את שיקומו הכלכלי של החייב, ורק לאחר מכן את מטרת פרעון החובות לנושים באופן מקסימאלי. בנוסף, החוק גם נועד לקצר ולייעל את תהליכי חדלות הפרעון.

     

כלומר, בעוד שמטרתו העיקרית של החוק הקודם הייתה להגן על האינטרסים של הנושים ולמקסם את פרעון החובות כלפיהם, אזי החוק החדש שואף בראש ובראשונה להסדיר את פרעון החובות של החייבים באופן שיאפשר להם להשתקם כלכלית ולצאת ממעגל החובות לחיים חדשים, וזאת תוך זמן קצר יחסית של כ-4 שנים.

      

גישה חדשה זו נובעת מההכרה בעובדה לפיה החייבים נקלעים לחובותיהם לאו דווקא בשל התנהגות חסרת אחריות או בלתי מוסרית, שבגינה יש להתייחס אליהם כאל "עבריינים" שיש "להענישם". שכן, ישנם חייבים רבים שנכנסו לחובות עקב נסיבות שלא היו בשליטתם ותוך התנהלות בתום לב. לדוגמא, בעל עסק שקרס בשל משבר אליו נקלע בעל כורחו (כגון מצב רפואי קשה, תרמית/"עוקץ", מגפת הקורונה), או ערב שחתם על ערבות לטובת לווה שלא עמד בפרעון הלוואתו. עם זאת יודגש שבדומה לחוק הקודם, גם החוק החדש ממשיך להתייחס בחומרה לחייבים שנכנסו לחובות בשל התנהגות חסרת אחריות, חסרת תום לב, וכמובן התנהגות פלילית.

     

החידושים העיקריים של החוק החדש

     

החוק החדש כולל מספר חידושים עיקריים אשר נועדו להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים וכן לקצר ולייעל את הליכי חדלות הפרעון.

הערכאות המוסמכות לדון בהליכי חדלות הפרעון

לפי החוק הקודם, בית המשפט המחוזי דן בכל הליכי חדלות הפרעון, הן של יחידים והן של חברות.

לפי החוק החדש, בית המשפט המחוזי דן רק בהליכי חדלות פרעון של חברות.

לגבי הליכי חדלות פרעון של יחידים, קיימות סמכויות מקבילות לפי גובה סכום החוב של החייבים:

  1. הליכים של חייבים בעלי חוב מעל 150,000 ₪ - יידונו בפני בית משפט השלום והממונה על הליכי חדלות הפרעון. במידה והליכי חדלות הפרעון נפתחו ביוזמת הנושים, הם יידונו בפני בית משפט השלום. במידה והליכים אלו נפתחו ביוזמת החייב עצמו, הם יידונו בפני הממונה.
  2. הליכים של חייבים בעלי חוב בסך של עד 150,000 ₪ - יידונו בפני רשמי לשכות ההוצל"פ. הסמכת רשמי ההוצל"פ לדון בהליכי חדלות פרעון של חייבים בעלי החוב הנמוך יחסית נבעה מהעובדה לפיה חלק נכבד מההליכים המשפטיים שננקטים כנגד חייבים אלו ממילא נמצא כבר במסגרת מערכת ההוצל"פ, ועל כן עדיף שמערכת זו תמשיך לטפל בעניינם מאשר להעביר אותם לבית משפט השלום.

     

שינוי מוסד כונס הנכסים הרשמי למוסד הממונה על הליכי חדלות הפרעון

      

החוק החדש הופך את מוסד כונס הנכסים הרשמי (ובקיצור "הכנ"ר"), למוסד הממונה על ניהול הליכי חדלות הפרעון והשיקום הכלכלי.

לפי החוק החדש, על הממונה לפעול לתקינות, יעילות, והגינות ההליכים שמתנהלים לפי חוק זה, ולשמור על האינטרס הציבורי במסגרת הליכים אלו.  בין היתר, על הממונה לפקח על התנהלות הנאמנים, לדון בהליכי חדלות פרעון שנפתחו ביוזמת חייב בעל חוב מעל 150,000 ₪, ולנקוט בסמכויות אכיפה פליליות כלפי חייבים חסרי תום לב שמנצלים לרעה את ההליכים.

         

קיצור משך הליכי חדלות הפרעון וסיומם בקבלת צו הפטר

       

בעוד שהליכי חדלות הפרעון של החייבים היחידים לפי החוק הקודם יכלו להימשך במשך שנים רבות וללא הגבלה, אזי החוק החדש מגביל את משך הליכי חדלות הפרעון שלהם לתקופה של כ-4 שנים בלבד, וכן שואף שתקופה זו תסתיים בקבלת צו הפטר, אשר ימחוק את יתרת החובות שלא נפרעו על ידי החייב במסגרת ההליכים (למעט חובות ספציפיים שלא ניתן לקבל הפטר לגביהם).

      

ההליכים כנגד חייבים יחידים, שכאמור אמורים להימשך כ-4 שנים לכל היותר, כוללים מספר שלבים עיקריים: פתיחת הליכים, תקופת ביניים, קבלת צו לשיקום כלכלי, וקבלת הפטר.

    

  • פתיחת הליכים. ההליכים נפתחים עם הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת ההליכים וקבלת צו זה תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה (למעשה, הצו לפתיחת הליכים נועד להחליף את צו הכינוס של פקודת פשיטת הרגל).
  • תקופת הביניים. לאחר קבלת הצו לפתיחת הליכים, חלה תקופת הביניים שאמורה להימשך עד שנה. במהלך תקופת הביניים נבחן מצבו הכלכלי של החייב ע"י הנאמן, וזאת לצורך קביעת התנאים שיהיה עליו לעמוד בהם לפי הצו לשיקום כלכלי שיינתן בהמשך. כבר במהלך תקופת הביניים מוטלות על החייב חובות שונות, ולרבות ביצוע תשלומים חודשיים והגשת דו"חות תקופתיים על הכנסותיו והוצאותיו. בנוסף מוטלות עליו גם מספר הגבלות וביניהן צו עיכוב יציאה מהארץ, שימוש בכרטיסי אשראי, והכרזתו כלקוח מיוחד בבנקים (דבר שמונע ממנו לפתוח חשבון בנק ולמשוך צ'קים).
  • קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר. בתום תקופת הביניים, הנאמן מגיש את הצעתו לתוכנית שיקומו הכלכלי של החייב, וזאת בהתאם לממצאי בדיקתו את מצבו הכלכלי של החייב. לאחר דיון בהצעה זו ניתן צו לשיקום כלכלי של החייב (או הפטר מיידי, במידה והדבר אפשרי). הצו לשיקום כלכלי קובע את כל התנאים, ההגבלות, והחובות שעל החייב לעמוד בהם במשך תקופה של כ-3 שנים, ובין היתר קובע את סכום פרעון החוב החודשי שעל החייב לשלם, ומטיל עליו חובה להשתתף בתוכנית להכשרה כלכלית במידה שנמצא שהדבר יכול להועיל לו (בדומה לקורס נהיגה מונעת). במידה והחייב עמד בכל החובות והתנאים שהוטלו עליו במהלך תקופת הצו לשיקום כלכלי, הוא יהיה זכאי לקבל בסיומה צו הפטר, ולצאת לחיים חדשים מבחינה כלכלית.

     

חיזוק מעמדם של הנושים הרגילים

     

החוק החדש מגדיל את שיעור פרעון החוב לנושים הרגילים והקטנים של החייב, שהינם בדרך כלל לקוחות וספקים שלו, לעומת שיעור פרעון החוב לנושים המובטחים והחזקים, שעליהם נמנים רשויות המדינה והבנקים.

     

שינוי זה נעשה באופן לפיו רשויות המדינה, שנמצאות בראש סדר דין הקדימה, מוותרות על חלק משמעותי מהחובות כלפיהן. מוויתור זה נהנים בעלי השיעבוד הצף, שנמצאים לאחר רשויות המדינה מבחינת סדר דין הקדימה, ואשר בדרך כלל הינם הבנקים. בתמורה לכך, על הבנקים להעביר 25% מהחובות כלפיהם שמובטחים בשיעבוד הצף לנושים הרגילים, דבר שיגדיל את סכום פרעון החובות לנושים הללו. בנוסף, החוק גם מתייחס אל ריבית הפיגורים כאל חוב רגיל.   

      

ביטול ההגנה בדבר מכירת דירת המגורים של החייב במעמד של דייר מוגן

        

לפי החוק הקודם, ניתן היה למכור דירת מגורים של חייב באופן שמעניק לו מעמד של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, כך שהדירה הייתה צריכה להימכר כדירה תפוסה על ידי החייב, שהיה רשאי להמשיך לגור בה עד לסוף חייו.

       

מטבע הדברים, האילוץ של מכירת הדירה כתפוסה על ידי החייב, להבדיל ממכירתה כדירה פנויה, מוריד מאד את האטרקטיביות של הדירה בשוק הקונים, ואף מפחית את שוויה לכדי כשליש מערכה בשוק החופשי. כתוצאה מכך, הנושים למעשה לא הצליחו כמעט מעולם למכור את הדירה כשהיא תפוסה על ידי החייב, ותחת זאת הם נאלצו להסתפק בכך שהחייב יפדה בעצמו את הדירה בתמורה לתשלום שליש בלבד משוויה.

     

מאחר ורוב הנושים שמבקשים למכור את דירת המגורים של החייב הינם כידוע הבנקים, בעלי המשכנתאות, הם נהגו להתגונן מפני מצב זה על ידי הכללת סעיף במסגרת הסכמי המשכנתא לפיו הלווה/החייב מוותר על הגנת חוק הדייר במקרה של מימוש המשכנתא, כך שניתן יהיה למכור אותה כדירה פנויה.   

        

כעת, החוק החדש ביטל את ההגנה הניתנת לחייב לפי חוק הגנת הדייר, וכתוצאה מכך ניתן למכור את דירת המגורים של החייב כדירה פנויה לכל דבר. יחד עם זאת, החוק גם קובע שיש למכור את הדירה רק באישור בית המשפט, וכי אישור זה יינתן רק בכפוף לקיום התנאים הבאים:

        

  1. התועלת שתצמח לנושים ממכירת הדירה עולה על הנזק שייגרם לחייב כתוצאה מכך, בהתחשב, בין היתר, בגילם של החייב ובני משפחתו שגרים אתו ובנסיבותיהם האישיות, ולרבות מצבם הבריאותי.
  2.  אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שתפגע פחות בחייב.
  3.  לחייב ובני משפחתו שגרים אתו יש מקום מגורים חליפי שתואם את צרכיהם, וזאת לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט.  

        

לסיכום, חוק חדלות הפרעון החדש נועד לאפשר לחייבים פושטי רגל להשתקם כלכלית ולחזור למסלול חיים תקין, וזאת תוך זמן קצר יחסית. בנוסף, החוק אף מעניק לחייבים אלו כלים להתנהלות כלכלית תקינה וכדי להימנע מצבירת חובות חדשים, וזאת באמצעות השתתפותם בהדרכות פיננסיות במסגרת תוכנית השיקום הכלכלי שלהם.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום הוצאה לפועל

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב

אודות כותב המאמר

עו"ד איגי בקרמן
עו"ד איגי בקרמן

"ייצוג זוכים, חייבים ופושטי רגל, תוך תיאום ציפיות מלא עם הלקוח, יושרה אישית, אכפתיות ומקצועיות רבה..."

הצג טלפון

ליצירת קשר עם עו"ד איגי בקרמן

עורכי דין מובילים - הוצאה לפועל

דרור הראל
עו"ד דרור הראל

אשמח להיות העו"ד העסקי שלך ולתת ייעוץ משפטי אמיתי אשר מבוסס על ניסיוני האישי.

עו"ד עומרי גמליאל
עו"ד עומרי גמליאל

"בעל ידע וניסיון בייצוג בתביעות בתחום המשפט האזרחי, תביעות כספיות, ומקפיד על ייצוג מקצועי, שקוף והוגן..."

עו"ד משה פרץ
עו"ד משה פרץ

"ליווי לכל אורך ההליך המשפטי אל מול הגורמים הרלוונטיים תוך דגש על מתן יחס אישי ומקצועי..."

יגאל איליאיץ
עו"ד יגאל איליאיץ

משרד עורכי דין בנתניה העוסק בתחום הנדל"ן והמקרקעין, חוזים, חברות, צוואות, ירושות, וגביית חובות בהוצאה לפועל.

עו"ד אריה לרנר
עו"ד אריה לרנר

"המשרד מציע פתרונות משפטיים ברמה גבוהה, תוך התאמה מלאה לצרכיו של הלקוח ובהתאם לנסיבות המקרה..."

סיניה חריזי מוזס
עו"ד סיניה חריזי מוזס

עורך דין פלילי סיניה חריזי מוזס בעלת ותק ונסיון של כ18 שנים. מובילה בתחום המשפט הפלילי. ייצוג בכל הערכאות , חשיבה משפטית יצירתית, תוצאות מוכחות.

ריקי אופק אבן צור
עו"ד ריקי אופק אבן צור

משרד עורכת הדין ריקי אופק מציע שירותי משרד בתחומים של -פשיטות רגל ייצוג חייבים,פירוקי חברות,דיני משפחה ודיני עיזבונות.

עוד עו"ד מובילים בתחום הוצאה לפועל