סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

דיני מושבים- על מה ולמה?

מהם דיני מושבים? כיצד הם מתקשרים לקיבוצים ויישובים? מה פירוש המונח בעל זכות ובעל רשות? ומהי עמדתם של דיני המקרקעין בנושא?

דיני מושבים- על מה ולמה?
13/02/2014 | 15:17 | מאת: מערכת אתר iLaw |
מעטים האנשים שמסוגלים להבחין בין "יישוב", "קיבוץ", ו-"מושב" ובתוך אלו לעיתים יש עוד הבחנות שונות אז הגיוני כי לא רבים יודעים כי במסגרת ענף דיני הקניין הכולל בתוכו את תחום המקרקעין ישנו ענף נפרד או ליתר דיוק אגד הוראות חוק ותקנות שונות אשר ניתן לכנות "דיני מושבים".
 
 
 
 
 
 

לפני שניגש למלאכה המשפטית ננסה להבין מושגית, אחת ולתמיד, מהו מושב?

 
בדומה ל"קיבוץ" גם המושב הוא צורה של התיישבות "תוצרת ישראל"- אין עוד מדינה בעולם המאופיינת בצורת התיישבות מעין זו. במושב גרה קבוצת אנשים- רובם עוסקים בחלקאות ונקראים "חברים" ואנשים נוספים אשר מתגוררים במושב ולא חברים במסגרות השיתופיות הם "תושבים".
 

מדוע לערב משפט ואיפה פה נכנסים "דיני המושבים"?

 
התשובה היא באדמה: מרבית המושבים בארץ הוקמו על אדמות שהוקצו ממדינת ישראל (או מוסדות אשר היו קיימים בטרם הוקמה "מדינת ישראל"). כלומר, המקרקעין- הקניין- שייך למדינה וכפי שלמדנו במאמרים שונים אודות דיני מקרקעין- הבעלות היא זכות קניינית לה הגנות משפטיות רבות ושונות והמשמעות היא כי הזכויות הקנייניות הן בידי המדינה.
 
כבר הפכנו את הסיפור למעט מורכב יותר ולכן, הגיוני כי במקרים אלו יידרשו הוראות חוק שונות שנועדו להסדיר את מערכות היחסים הקנייניות השונות והיות ובמושבים עסקינן השם "דיני מושבים" נראה מוצדק עד מאוד.
 

מה אומרים דיני המושבים לעניין הזכויות הקנייניות של חברי המושב?

 
הרי הם אלו שגרים שם ומעבדים את האדמות בעוד הזכויות הקנייניות שייכות למדינה. ובכן, זכויות אלו מכונות זכויות "בר-רשות". כלומר, לבעלי המשקים החלקאיים במושבים ישנן זכויות חלקאיות קנייניות בקרקע אולם, זכויות אלו כפופות לזכות הבעלות של המדינה ומוסדותיה.
 
המשמעות המעשית היא כי לסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל נתונה הסמכות להגביל את קניינם של בני המושבים ובעלי הנחלות לשם צרכים משתנים (סלילת כבישים, הרחבת דרכים, בנייה ועוד).
 
עובדה זו יוצרת כמובן, תנודות משמעותיות בשווי הנכס- שהרי במידה והמדינה תפקיע אותו בשלב כלשהו בעתיד יורד ערכו בשוק והרצון של קונים פוטנציאליים לרכוש את הנכס.
 

מה אומרים דיני המושבים לעניין המשמעות של בעל הזכות בר הרשות?

 
מבחינת בר הרשות ("המושבניק") המשמעות היא כי את זכותו בנחלה (בעלותו במשק החקלאי) לא יוכל להוריש ככל שהקרקע עליה בנוי המשק החלאי בבעלות בלעדית של המדינה או מוסדותיה.
 
"אבל זה ממש לא הוגן! נראה כי ל"מושבניק" יש פחות זכויות מי כל בעל דירה בתל אביב" אכן, במקרים מסויימים כך הדבר ולכן, רבות הצעות החוק המוצעות על-ידי חברי הכנסת השונים המבקשים לנסות ולתקן את דיני המושבים ומידת הוגנותם כלפי ה"מושבניקים".
 
כך, למשל, המליצה וועדת הבר לעגן את זכויות החלקאים באופן שישווה את זכויותיהם במשק החלקאי לזכויותיו של כל בעל דירה "רגיל". ויבטיח את בטחונם הכלכלי, התעסקותי והקנייני של בני המושבים וכן, יאפשר את הורשת המקרקעין לדורות הבאים במושב. יש לציין בהקשר זה כי המדובר לא בהעברת בעלות מלאה מידי המדינה למושב אלא בחוזה חכירה (שכירות מעל 25 שנים) במסגרתה המושב חוכר את המקרקעין מידי המדינה ורוכש בהם באופן זה זכויות קנייניות (כמעט כמו בעלות).
 
כעת, ניתן להבין מדוע עבור מקום פסטוראלי כמו מושב נדרשת מערכת דינים של ממש- "דיני המושבים".
 

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני מקרקעין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב