טעמים ודרכים לפסילת רישיון נהיגה

משרד הרישוי רשאי לפסול רשיון נהיגה של נהג עפ"י הסמכות שהוענקה לו בתקנה 549(ג) לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי: "נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו."

המחוקק קבע כי מעבר לענישה שתושת על מי שביצע עבירות תעבורה על פי פקודת התעבורה ותקנותיה, יוחל מנגנון אכיפה מנהלי שמנוהל ע"י רשות הרישוי ביחס לעבירות מסוימות ואלו מצוינות בתוספת השישית לתקנות התעבורה המפרטת בכמה נקודות יחויב נהג בגין כל עבירה. כאמור צבירת 36 נקודות תביא לפסילת רשיון מנהלי ע"י רשות הרישוי למשך 3 חודשים, צבירת  36 פעם שניה תוך 6 שנים או 72 נקודות תביא לפסילת רשיון מנהלי ע"י רשות הרישוי למשך 9 חודשים.

לשם ההמחשה, עבירה של נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש תגרור רישום של 2 נקודות, עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות תגרור רישום של 6 נקודות, עבירה של אי עצירה לפני מפגש רכבת תגרור רישום של 8 נקודות,  עבירה של נהיגה במהירות מעל 30 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית תגרור רישום של 10 נקודות.

הפרוצדורה לפסילה

מהי הפרוצדורה שננקטת ע"י משרד הרישוי בעת שנהג חוצה את רף 36 הנקודות שמשמעותו פסילה מנהלית ע"י רשות הרישוי למשך 3 חודשים?  מערכת המחשוב במשרד הרישוי שולחת הודעה לנהג על חובתו להפקיד את רשיון נהיגתו במשרד הרישוי בתוך 10 ימים וכן כי הוא רשאי לבקש שימוע ככל ויש לו טענות ביחס למס' הנקודות שנצטברו לחובתו. ככל שבתוך 45 ימים הנהג אינו מפקיד את רשיון הנהיגה ואינו מבקש לקיים שימוע באופן אוטומטי הפסילה נרשמת במערכת תוך ציון כי הרשיון לא הופקד.

משטרת ישראל רושמת מעל מליון דוחות לנהגים בישראל בכל שנה, בין אם המדובר בדוחות פרונטליים  במפגש למול שוטר או דוחות מאמצעי אכיפה אלקטרוניים שנשלחים באמצעות הדואר לבעל הרכב. האם הנהגים שמים לב ומודעים כלל להיבטי הניקוד בגין דו"ח שקיבלו? לדעתי התשובה ברוב מוחלט של המקרים תיהיה שלילית.

מה תהא התוצאה במידה נהג פלוני צובר 36 נקודות וכתוצאה מכך משרד הרישוי פוסל את רשיון נהיגתו למשך 3 חודשים- אותו נהג אינו יודע כלל על דבר הפסילה, ממשיך לנהוג כברגיל. המשך הנהיגה יכול לגבש מצב של נהיגה בזמן פסילה, אך האם כך הדבר?

עבירה של נהיגה בזמן פסילה מחייבת את התביעה להוכיח את קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו – הוא יסוד המודעות לעצם היותו בפסילה. משכך, לשם הרשעה בעבירה זו על התביעה להוכיח מודעות ממשית של אותו נהג שאותה ניתן להסיק ממערכת הנסיבות העובדתית.

מודעות הנהג ליסודות העבירה

ממתי יש לקבוע כי אותו נהג היה מודע לאותה פסילה? שכן, נהג שמודע לעצם היותו פסול והוא נוהג חרף הפסילה עובר עבירה חמורה מאוד של נהיגה בזמן פסילה כשהעונשים שמוטלים ע"י בתי המשפט לתעבורה בגין עבירה זו הינם לרוב מאסרים בפועל.

האם די במשלוח הודעה על דבר הפסילה ע"י משרד הרישוי בדואר מבלי שאותו נהג כלל לקח את אותו דבר דואר מסיבות כאלו ואחרות?

האם די בכך ששוטר מעכב את אותו נהג לביקורת או בגין ביצוע עבירה ומודיע לו עפ"י המידע המצוי במסוף המשטרתי אודותיה מספק לקביעת ידיעת הנהג?

ביחס לאפשרות הראשונה למשלוח החלטת הפסילה באמצעות הדואר ולפיכך קיומה של חזקת מסירה לפי תקנה 550 לתקנות התעבורה הקובעת כי קיימת הנחה עובדתית לפיה הנהג מודע לדבר הפסילה ככל שמשרד הרישוי שלח את ההחלטה בדואר רשום לכתובתו של הנהג כפי שהיא רשומה במשרד הפנים- הנחה עובדתית זו הקרויה חזקת המסירה אינה תקפה במקרה זה- כך נקבע בפסיקה.

תקנה 550 לתקנות התעבורה אינה מתייחסת לתקנה 549(ג) ולכן לא ניתן לייחס מודעות לאותה פסילה על בסיס משלוח לכתובת הנהג גם אם לא קיים אישור מסירה ביחס לאותו דבר דואר.

לעניין זה יש לציין את החוזר המשטרתי של אגף התנועה הארצי 7-09 מיום 31.5.09 – "הראיות הנדרשות להוכחת רכיב היידוע בעבירה של נהיגה תחת פסילה" בו נקבע כי מסירת החלטת הפסילה כשהיא חתומה ע"י משרד הרישוי בצירוף זימון לשימוע בפניהם יחשבו כידוע הנהג בדבר החלטת הפסילה. כאמור, ידוע זה מותנה במסירת החלטת הפסילה כשהיא חתומה ע"י משרד הרישוי ואין דיי בפלט המסוף המשטרתי.

גם האפשרות השניה לפיה הודעת שוטר לנהג כי הוא פסול לנהיגה עפ"י נתוני פלט מסוף משטרתי ככזו שמגבשת את היסוד הנפשי הנדרש למודעות הנהג להחלטת הפסילה של משרד הרישוי, נדחתה ע"י בית המשפט. נקבע כי בכדי שהודעת השוטר שנהג תקיים את יסוד המודעות הנדרש לקיומה של פסילת משרד הרישוי הינה כי השוטר מחוייב להציג לנהג את ההחלטה המלאה של משרד הרישוי כשהיא חתונה בצירוף המסמך אודות זכות השימוע שקיימת לנהג במשרד הרישוי.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני תעבורה