שאלו עו"ד על צרכנות ותביעות קטנות(2,412)

שלום לכולם,אשמח לחוות דעתכם המשפטית או לעצתכם אם נתקלתם במקרה דומה, לגבי סיכויי תביעה קטנה / הכחשת עסקה מול חברת אלגואין (Algoin).הסיפור בקצרה והטקטיקה של החברה:
התקשרתי בעסקה מול חברת אלגואין. על פי המצגים הטרום-חוזיים, פרסומי החברה והבטחות נציגי המכירות, מהות העסקה הייתה רכישת תוכנת מסחר אוטומטית (אלגוריתם). אולם, רק לאחר ביצוע התשלום בפועל, נדרשתי לחתום על חוזה אחיד המגדיר מחדש את העסקה כרכישת "סדנת הדרכה המסבירה על התוכנה", ולא התוכנה עצמה. להבנתי, מדובר בטקטיקה מכוונת שנועדה לעקוף את זכות הביטול של חוק הגנת הצרכן.יומיים בלבד לאחר העסקה, בטרם הורדה או הותקנה התוכנה אצלי, ובטרם נעשה שימוש כלשהו בחשבון או בתכנים, ביקשתי לבטל את העסקה באופן מיידי וזאת לאחר שגיליתי ברשת עדויות רבות על כשלים חמורים במוצר והפסדים של לקוחות. החברה מסרבת לבצע ביטול והשבה, בטענה כי "ניתנה גישה למידע של הסדנה".תניות דרקוניות שהתגלו בחוזה האחיד שלהם:תניית בוררות חובה: שלילת הזכות לפנות לערכאות משפטיות וחיוב בניהול הליך בוררות בלעדי מול גוף שהחברה קובעת.פיצוי מוסכם עונשי (סעיף הפחדה): קביעת "קנס" חריג בסך 2,500 ש"ח שיושת על הלקוח אם יבחר לפנות לבית משפט (תביעות קטנות).התייעצות מול עורכת דין וחברת האשראי:עורכת דין ששוחחתי איתה טענה ש"אין לי סיכוי בתביעה קטנה" בגלל סעיפי החוזה וכי המסלול היחיד הוא תובענה ייצוגית. לי זה נשמע שגוי, שכן מדובר בנזק אישי וישיר של אלפי שקלים, והתוכנה מעולם לא הותקנה אצלי.חברת האשראי מסרה לי במייל שהיא "ממתינה לתשובה מאלגואין" ומסרבת לעצור את התשלומים העתידיים כרגע, למרות שהצגתי להם הודעת ביטול מתועדת וטענת כשל תמורה והטעיה במרמה.השאלות המשפטיות שלי לחברי הפורום:שינוי מהות הנכס בחוזה: האם פער מובהק בין המצג הטרום-חוזי (תוכנה) לבין הגדרת הנכס בחוזה שנמסר לאחר התשלום (סדנה), מהווה עילת ביטול עצמאית מכוח סעיף 2 ו-14 לחוק הגנת הצרכן (איסור הטעיה)?חריג "מידע שניתן לשעתוק": מאחר שהתוכנה לא הותקנה בפועל ולא בוצעה כל גישה למערכות, האם החברה יכולה להישען על חריג זה כדי לשלול ביטול בעסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים?חזקות קיפוח בחוזה אחיד: האם תניית בוררות חובה וקביעת פיצוי מוסכם על עצם הפנייה לערכאות אינן נופלות באופן מובהק תחת חזקות הקיפוח שבסעיפים 4(8) ו-4(10) לחוק החוזים האחידים? האם שופט בתביעות קטנות מוסמך להכריז על בטלותן ולפסוק הוצאות נגד החברה על עצם קיומן?עצירת חיובים מצד מנפיק האשראי: האם במצב של הטעיה ואי-אספקת הנכס שהובטח (התוכנה), קמה למנפיק חובה חוקית לעצור תשלומים עתידיים תחת הגדרת "כשל תמורה" לפי חוק שירותי תשלום, התש"ט-2019, מבלי להמתין לאישור מבית העסק?אשמח מאוד לכל הכוונה פסיקתית, עצה מעשית או היכרות עם נפגעים נוספים של החברה שנמצאים בהליך מולם.תודה מראש לכל העונים!