סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

ידוע בציבור שהתגורר במדינה אחרת הוכר כזכאי

כתבה מרתקת של עו"ד ג'ון גבע בשאלה האם התובע בקרן גמלאות היה ידוע בציבור של מנוחה. מה דעתכם ? צפו בקביעת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

ידוע בציבור שהתגורר במדינה אחרת הוכר כזכאי
01/07/2013 | 08:55 | מאת: עו"ד ג'ון גבע |

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעתו של גל ניסים ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד זיו פוקס כנגד קג"מ - קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ ("קג"מ"), שיוצגה על ידי עו"ד ענבל לוי וכנגד לימור דויטש ואופיר ספקטור ("הנתבעים"), שיוצגו על ידי עו"ד יוסי מילר.

 

פסק הדין ניתן בפברואר 2013, מפי השופטת מיכל נעים דיבנר ובפני נציגת העובדים, גב' חנה לידור ונציג המעסיקים מר מיכאל רוזנברג.

 

בתאריך 26/7/08 נפטרה אסתר ספקטור ("המנוחה"). עניינה של התביעה בשאלה האם היה התובע ידוע בציבור של המנוחה, לצורך תקנון קמ"ג. במקביל לתביעה זו התנהלה בין התובע לנתבעים, תביעה בבימ"ש לענייני משפחה שאף בה נבחנה שאלת מעמדו של התובע.
 
לטענת התובע, דרישת המגורים המשותפים צריכה להתברר כחלק מבירור שאלת קיומו של משק בית משותף והיותם של בני הזוג בגדר "ידועים בציבור". מגורים משותפים של בני זוג יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ודאי בעידן המודרני, והבחינה הנדרשת אינה של מקום המגורים הפיזי, כי אם של מהותו של הקשר בין בני הזוג.
 
מנגד טענו הנתבעים, כי הם מבקשים לשים דגש על העובדה שאף שהתובע והמנוחה היו ידועים בציבור עד יום מותה, הרי לא זו בלבד שלא גרו יחד, אלא שהתובע גם לא היה תלוי כלכלית במנוחה. לטענתם תכלית קצבת השאירים הינה למנוע מחסור מבן הזוג, אשר סמוך על שולחנו של בן זוגו אשר נפטר. לטענתם, התובע, לא זו בלבד שלא היה תלוי במנוחה למחייתו, אלא אף שמר לעצמו את מרבית השכר אשר הרוויח מעבודתו, בין היתר בחשבונות בנק בחו"ל, תוך הפרדה כלכלית לצד השיתוף בחייהם. השניים, ניהלו יחד חשבון בנק משותף אליו הפקיד כל אחד מבני הזוג כ-2,500 ₪ בלבד וחשבון זה שימש אותם לחייהם המשותפים. את יתרת הכנסותיהם שמר כל אחד מבני הזוג לעצמו ולצרכיו. כך, גם מרבית הכנסותיו של התובע מעבודתו בחו"ל, הועברה לחשבון בנק פרטי, שהמנוחה לא הייתה שותפה לו.
 
קמ"ג הודיעה, כי לאור פסק דינו החלוט של בית המשפט לענייני משפחה, שם נקבע, כי התובע זכאי לחלקו בעיזבון בהתאם לחוק הירושה, היא מותירה את ההכרעה בתביעה דנן לשיקול דעת ביה"ד.
 
ביה"ד האזורי אימץ בהחלטה קודמת את הקביעות העובדתיות שקבע בימ"ש לענייני משפחה וקבע, כי התובע והמנוחה היו בני זוג ידועים בציבור החל משנת 1999 ועד מועד פטירת המנוחה. לדבריו "ביהמ"ש קיבל את גרסת המשיב בעניין זה וקבע כי הקשר בין השניים לא נקטע עובר לפטירתה של המנוחה. השניים הוסיפו לחלוק את הדירה ששימשה אותם טרם נסיעת המשיב לחו"ל וחלקו חשבון משותף. הם התגוררו יחדיו בכל חופשותיו התכופות של המשיב בארץ. המנוחה בילתה עם המשיב בחו"ל, לעיתים מזומנות ושהתה אצלו בחו"ל – מקום עבודתו, מספר פעמים, לתקופות ממושכות. ב-2006 נתקבלה פנייתה של המנוחה לביטוח הלאומי, להכיר בה כידועה בציבור של המשיב. השניים חגגו יחדיו חגים וימי הולדת. במרץ 2008, ארבעה חודשים לפני פטירתה, ארגנה לו המנוחה מסיבת יום הולדת מפוארת, שהונצחה בתמונות ובמצגת שהוגשו לביהמ"ש כראיה. משנודע למשיב על מחלתה של המנוחה חזר לארץ, התגורר עימה בדירתם המשותפת. כאשר השתחררה מביה"ח, לאחר הניתוח, שבה להתגורר עימו בדירה המשותפת והוא סעד אותה במסירות. באשפוז האחרון, בעת קבלתה לביה"ח (שלא במעמד המשיב), נרשמו בגיליון הקבלה של המנוחה פרטיו של המשיב, כבן זוגה-בעלה. גם לאורך כל תקופת האשפוז האחרון היה המשיב לצידה. עובדות אלה אוששו את גרסת המשיב בדבר קשר זוגי שעמד בתוקפו עד לפטירת המנוחה".
 
עוד ציין ביה"ד, כי "התנאי של מגורים משותפים יכול ויינתנו לו ביטויים שונים בגילאים שונים, במצבי בריאות שונים ואף בתנאים כלכליים שונים. אין המדובר במגורים משותפים מבחינה פיזית דוקא, אלא יש לבחון האם הקשר בין בני הזוג ממשיך להתקיים גם כאשר בני הזוג אינם לנים יחד או מתגוררים תחת אותה קורת גג. כך, הכירה הפסיקה בבני זוג כידועים בציבור על אף שלא התגוררו יחד ובלבד שהוכח כי ישנו קשר חזק של אהבה וחיבה וכוונה ליצירת תא משפחתי אחד. בתוך כך נבחנה הסיבה אשר בעטייה לא התגוררו בני הזוג תחת אותה קורת גג, האם מדובר בסיבה או נסיבות אובייקטיביות אשר לבני הזוג לא הייתה שליטה עליהן כגון מחלה, צו הרחקה או מאילוצים כלכליים. כן נבחנה מהות הקשר בין בני הזוג. האם מדובר בקשר של חיבה ונאמנות וכוונה לקשור את חייהם יחד כיחידה משפחתית." 
 
ביה"ד קבע, כי הוכח שהמגורים הנפרדים לצרכי עבודתו של התובע, אינם מעידים על החלשת הקשר הזוגי בין השניים, או על מעמדם כידועים בציבור כנשואים. 
 
ביה"ד פסק, כי אף שמבחינה טכנית לא גר התובע עם המנוחה שנה רצופה עד לפטירתה, נוכח עבודתו, הוא ממלא בנסיבות העניין אחר התנאי הקבוע בתקנון קג"מ ביחס לדרישת המגורים, לפיכך, דין התביעה להתקבל. 
 
לעניין התשלום, קבע ביה"ד, כי הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪. בנסיבות העניין, קג"מ אינה חבה בתשלום הוצאות לתובע.

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני ביטוח

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב