סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

על זכות השתיקה

זכות השתיקה הינו פקטור לא קטן במשפט הפלילי, לכן נסביר מהם זכויותיכם במסגרת החוק. ובאילו מקרים ניתן לשמור על שתיקה בהליכים פליליים.

על זכות השתיקה
24/11/2013 | 15:50 | מאת: מערכת אתר iLaw |
כאשר מדברים על "זכות השתיקה" מדברים על הליכים פליליים. זכות השתיקה היא זכות נגזרת מזכותו של אדם שלא להפליל את עצמו בהליך.
מדוע שלאדם תהיה זכות שלא להפליל את עצמו? זכות זו נגזרת מהזכות להליך הוגן והיא זכות בסיסית בכל שיטות המשפט המערביות ואפילו במשפט העברי שלנו ("אין אדם משים עצמו רשע").
 
 
 
 
 

הצלחתם לעקוב?

 
יש לנו את הזכות להליך הוגן שאחת מביטוייה הוא זכותו של אדם שלא להפליל את עצמו ואחת הנגזרות של זכות זו היא זכות השתיקה. אז בעצם, מיותר לאדם "לשתוק"  כחלק מזכותו להליך הוגן. מקובל להכיר כיום, בכל אחת מבין הזכויות הללו כזכות בפני עצמה.
 

האם מחובתו של אדם לשתף פעולה בחקירה ולענות על כל השאלות?

 
כן. אולם, זהו חלק מהאיזון של המערכת המשפטית בעודה מנסה למצוא את קו פרשת המים בין זכויות החשוד או הנאשם בעבירה פלילית לבין האינטרס הציבורי לחקור את המעשים הללו באפקטיביות.
 

האם אדם יוכל פשוט לשבת ולשתוק?

 
ראשית, כפי שראינו, שיבוש הליכי משפט הוא עבירה נפרדת ומוגדרת בפני עצמה בהליך הפלילי. ושנית, זכות השתיקה מתבססת על הרעיון הבסיסי של נטלי ההוכחה במשפט הפלילי ועל החזקה הבסיסית שאדם חף מפשע עד שהוכח אחרת. ועל מי נטל ההוכחה להוכיח אחרת? על רשויות התביעה והחקירה- המשטרה, התביעה- הפרקליטות. כלומר, אדם לא נדרש להוכיח שהוא חף מפשע אלא התביעה היא שצריכה להוכיח שהוא אשם- לא הוכיחה? לא אשם!
 
למעשה, אם הראייה היחידה שיש נגד אדם היא הפללתו העצמית- זה אינו מספיק! לא ניתן להכריח או לחייב אדם באופן שיגרום לו להעיד נגד עצמו.  מקום בו הודאתו נמסרה ברצון חופשי בלא כל אמצעי לחץ תתקבל ההודאה כראייה.
 

מה קורה כאשר הנאשם החליט לא להעיד?

 
זכות השתיקה מעוגנת בהוראות חוק רבות בעיקר חוק סדר הדין הפלילי ופקודת הראיות. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי לבחור להעיד כעד הגנה ולהיחקר חקירה נגדית או לבחור שלא להעיד. ואולם, לתשומת לב הקוראים: סעיף 162 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם הנאשם בחר שלא להעיד בחקירה המשטרתית בדבר העלול לשמש חיזוק למשקל הראיות נגדו וסיוע לראיות התביעה. כלומר, אם ישנן ראיות נוספות נגד הנאשם ועדויות כאלו בהן "כמעט לנדרש" כי יעלה הנאשם ויפריך את הדברים או יציג את גרסתו- והוא בוחר שלא לעשות זאת, זו עשויה להיות ראייה בפני עצמה נגדו. 
 
חריג לכך, הוא במקרה בו מדובר על נאשם בעל מוגבלות נפשית או שכלית. במקרים כאלו, החלטתו לשמור על זכות השתיקה ולא לעלות להעיד- לא תחשב לראייה נגדו.
 
פקודת הראיות קובעת כי אדם רשאי שלא למסור מידע על עצמו אם יש בו הודיה בעובדה שהיא יסוד בעבירה בה הוא עלול להיות מואשם. ועכשיו בעברית: אם אדם מואשם בעבירת הגניבה במגדירה "גניבה" כהתנהגות של "הנוטל ונושא" ואדם מסרב למסור ראיות שעלול להעיד כי הוא אכן ביצע את ההתנהגות הזו- הוא רשאי שלא למסור לפי סעיף 47 לפקודת הראיות.
 

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב

ליצירת קשר עם עו"ד פלילי

עורכי דין מובילים - משפט פלילי

עו"ד מעיין חיימוביץ

"אני מאמינה בתפיסה משפטית אחרת, תפיסה שבה ניתן ליישב מחלוקות בדרכי נועם וגישור, גם במקרים קשים כגון עבריינות נוער..."

עו"ד ערן צלניקר

"את המשרד הקמתי במטרה לסייע לאזרח הקטן מול רשויות החוק בהליכים פליליים"

עו"ד יאיר מושיוב

"בכל תיק שבטיפולי בתחום המשפט הפלילי והתעבורה, אני עושה כל שביכולתי לייצג את לקוחותיי נאמנה. אני רואה בייצוג, עוד בשלב המקדמי בתיק, כגון בחקירה משטרתית, חשיבות רבה העשויה לצמצם נזקים"

עוד עו"ד מובילים בתחום פלילי