סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

מהו הסדר טיעון והדרך להשגתו

מהו הסדר טיעון ומה עומד מאחוריו? עו"ד ערן צלניקר במאמר המסביר מהו הסדר טיעון על סוגיו השונים וההליך להשגת עסקת טיעון אשר שבסופו של דבר תאושר על ידי בית המשפט

מהו הסדר טיעון והדרך להשגתו
22/07/2013 | 15:14 | מאת: עו"ד ערן צלניקר |

אנשי משפט ועורכי דין נוהגים להשתמש במונח "עסקת טיעון" כשלמעשה המונח הנכון הנו "הסדר טיעון". הסדר טיעון הוא למעשה חוזה לכל דבר ועניין. יש לו 2 צדדים - הנאשם וסנגורו מצד אחד והתביעה הפלילית מן הצד השני. יש לו מטרה משותפת על 2 הצדדים - להביא את ההליך הפלילי לידי סיום שלא על דרך של ניהול משפט ושמיעת עדים. הוא למעשה משקף את נקודת האיזון בין אחוזי הסיכוי והסיכון של כל אחד מן הצדדים : אצל הנאשם – הסיכוי כי יזוכה מול הסיכון שיורשע. אצל התביעה הפלילית – הסיכוי כי תביא להרשעתו של הנאשם אל מול הסיכון שהוא יזוכה וייצא לחופשי.
 

לכל צד יש אינטרסים שונים בעצם ההגעה להסדר טיעון. בדרך כלל האינטרס השכיח והמוצדק ביותר הנו הקושי של התביעה הפלילית להוכיח את האשמה. ניקח מקרה לדוגמא : פלוני יצא לבילוי משותף עם אלמונית, הם עברו מבר לבר ושתו לשכרה. האווירה הייתה מושלמת והם אפילו התנשקו והתגופפו באחד ממקומות הבילוי בהם ביקרו. בצאתם מן המקום האחרון פלוני עצר מונית ואלמונית ביקשה ממנו לנסוע יחדיו. למחרת בבוקר היא מצאה את עצמה במיטתה עירומה, שריטות וסימנים כחולים במקומות שונים בגופה ופלוני נעלם. מיד היא הבינה שהם קיימו יחסי מין ומהמעט שזכרה מהלילה הייתה משוכנעת כי לא היה זה בהסכמה. נסערת ונרגשת היא ניגשה למשטרה והגישה תלונה על אונס. פלוני נעצר והכחיש אך לא ידע להסביר את עניין השריטות והסימנים ואת היעלמותו המסתורית מיד בתום קיום היחסים. התביעה הפלילית הגישה כנגדו כתב אישום בגין אונס.

מה האינטרס להגיע במקרה זה להסדר טיעון? הראייה היחידה שיש לתביעה היא עדות המתלוננת ואולם בעדותה קיים קושי מרכזי – היא לא יודעת לומר בוודאות כי יחסי המין היו ללא הסכמה ואולם היא דבקה בעמדתה שכך היה. מצידו של הנאשם קיים קושי מעצם ההחלטה להעמידו לדין ולהצביע עליו כעל האשם. יתר על כן, על גופה של המתלוננת נתגלו סימנים ושריטות והוא נעלם מדירתה. בשלב הזה שני הצדדים מגייסים את כל ניסיונם המקצועי והמשפטי במטרה להעריך את סיכוייהם בבית המשפט : האם בית המשפט יאמין למתלוננת אם לאו? ברור כי אצל שני הצדדים קיים סיכון של ממש בהמשך ההליכים. במצב דברים שכזה יעדיפו הצדדים, דרך כלל, לגבש ביניהם הסדר טיעון.
 

מעבר לנושא הקושי הראייתי בתיק קיימים אינטרסים נוספים – חשובים אף הם. כך לדוגמא ניתן למצוא את הוויתור על ניהול התיק אשר חוסך לבית המשפט ולתביעה שעות רבות של דיון, היעדר הצורך להעיד את המתלוננת, הודאת הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו, הפחתה מסוימת מהעונש לו היה צפוי הנאשם.
 

סוגי הסדר טיעון
 

קיימים מספר סוגים של הסדר טיעון :

הסדר טיעון "סגור" – הצדדים מציגים מספרים מוסכמים מראש של רכיבי הענישה השונים: מאסר בפועל של X  שנים , פיצוי בסכום מסוים, קנס בשיעור מסוים.

הסדר טיעון "טווח ענישה" – לעיתים אין הסכמה בין הצדדים לעניין עונש קונקרטי וכל צד מגביל את עצמו למספר מסוים כאשר בית המשפט אמור לפסוק בטווח שבין 2 המספרים.

הסדר טיעון "פתוח" – כאשר אין כל הסכמה בין הצדדים לעונש וכל צד טוען כראות עיניו.
 

הסדר הטיעון אינו מאושר אוטומטית על ידי בית המשפט אשר מצידו מחויב להסביר לנאשם כי אין בית המשפט כפוף להסדר בין הצדדים. אלא שהלכה למעשה התערבותו של בית המשפט בהסדרי טיעון מוגבלת מאוד ומצומצמת למקרים חריגים מאוד בהם העונש עליו הסכימו הצדדים אינו משקף לחלוטין את חומרת העבירה ואת שאר השיקולים שהובילו להסדר.

ברוב המכריע של המקרים בית המשפט מכבד את ההסדר בין הצדדים ונדיר למצוא מקרה בו הוא מחליט לסטות מן ההסדר ולהחמיר עם הנאשם. שיקול הדעת הצר של בית המשפט נובע מן העיקרון של כיבוד ההסכמה בין הצדדים וחיוניותם של הסדרי הטיעון לפעולה תקינה של מערכת המשפט.

 

רבים הם המקרים בהם הציבור מעביר ביקורת על בית המשפט אשר מאשר הסדרי טיעון מקלים ואולם הציבור, דרך כלל, לא מודע למערכת השיקולים המורכבת בהחלטה לגבש ולאשר הסדר טיעון. 

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום פלילי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב