סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

לשון הרע התייחסות הפסיקה לרכיבי החוק וניתוח העוולה

האם שאלתם את עצכם פעם מה זה לשון הרע ? מאיפה זה הגיע ? מאמר המסביר את המונח "לשון הרע" מה ההיסטוריה של המונח, פסקי דין ועוד...

לשון הרע התייחסות הפסיקה לרכיבי החוק וניתוח העוולה
30/09/2013 | 09:55 | מאת: מערכת אתר iLaw |
במאמר הקודם הצגנו את המקום של איסור לשון הרע והאופן בו ירשנו את האיסור מהמנדט הבריטי. התחלנו להציג את רכיבי העוולה הנזיקית של איסור לשון הרע. במאמר זה נתמקד ברכיבי העוולה והאופן בו יושמו בפועל בפסיקות בית-המשפט.
 

נרענן את זכרון הקוראים ונזכיר: ככל עוולה נזיקית, גם לעוולת לשון הרע קיימים מספר רכיבים 

 
  • יסודות עוולת לשון הרע.
  • הגנות (בהן ישתמש המזיק). 
  • סעדים.
 
יסודות עלוות לשון הרע הם: פרסום והוכחה שיש בו כדי להוות לשון הרע. עתה נבחן את האופן בו הפסיקה התמודדה עם המבחנים לקביעה האם יש בפרסום כדי להוות לשון הרע.
 

פרשת אפל נ' חסון

 
תביעת לשון הרע התחילה בפרשת בר-און חברון. אחת הטענות בפרשה הייתה שאריה דרעי רצה למנות את רוני בר און ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיטיב איתו בחקירות הפליליות שהתנהלה נגדו כבר באותה עת. אחרת, אריה דרעי יכשיל את הסכם חברון שעמד בזמנו על הפרק.
 
העיתונאית איילה חסון חושפת את  הפרשה, ומזכירה בין היתר את דודי אפל תוך הזכרת הביטוי שאמר אפל על בר-און: "הוא יהיה משלנו".  דודי אפל תבע את איילה חסון בגין לשון הרע. אפל טוען שהכתבה שפרסמה חסון מציגה אותו כחלק מהקנוניה של אריה דרעי. חסון טוענת שהציבור מכיר את אפל כעסקן פוליטי והפרסום שלה, הביטוי "הוא יהיה משלנו" אינו לשון הרע, ואינו נוגע למינוי רוני בר-און ולעניינים הפליליים, אלא הכוונה היא שהוא יהיה בעל אותן דעות פוליטיות כמוהם.
 
העניין הגיע עד בית-המשפט העליון, שם, קבעה השופטת בייניש (כיום, נשיאת בית-המשפט העליון) שמדובר בלשון הרע כיוון שיש לבחון את הדברים ב-"מבחן אובייקטיבי". בנוסף, בייניש משתמשת במבחן הפרסום בכללותו (ראו בהקשר זה את המבחנים שהוזכרו במאמר הראשון בסדרת המאמרים אודות איסור לשון הרע).  
 
בייניש מבהירה שכל הכתבה מדברת על הקנוניה שניסה ליזום אריה דרעי ולכן משתמע מכך שגם אפל מעורב בעניין ויש כאן לשון הרע, לא ניתן לנתק את הביטוי "הוא יהיה משלנו" משאר הכתבה וקורא סביר שהיה קורא את הביטוי כחלק מהכתבה היה מבין את זה כאילו אפל הוא חלק מקנוניה. הערעור מתקבל ונקבע שיש לשון הרע.
 

פסק דין נוסף הוא שוקן נ' הרציקוביץ'

 
ולהלן המקרה: לוני הרציקוביץ' התבטא בתקשורת ואמר ש"אנשי התקשורת יוצאים כמו עכברים ומציפים שנאה לכל עבר תוך הסטה של האוהדים". לאחר מכן, פורסמה כתבה ארוכה יחסית (2 עמודים) בשם "העכבר הוא עירום", שתיארה את הרציקוביץ' כעכבר לבוש בבגדי לורד אנגלי, שכולם תחילה מעריכים אותו ובסוף מגלים שהוא עכבר פחים בחליפה.
 
בעקבות כך הוגשה תביעה בגין לשון הרע: בית-המשפט המחוזי קבע שמדובר בלשון הרע ללא ספק. על פסיקה זו הוגש ערעור לבית-המשפט העליון שם, השופט ברק הבחין בין קביעת עובדות לבין הבעת דעת (בקביעה האם יש בעניין כדי להוות "לשון הרע"). לפי ברק, ישנה חשיבות רבה לשאלה- האם הפרסום מתיימר לתת עובדות ולתאר את המציאות האובייקטיבית? או: האם מדובר בהבעת דעה ורשמים אישיים של הכתב. 
 
כאשר מדובר בהבעת דעה, יש לתת משקל יתר לחופש הביטוי, כי "ברור לקורא" שאלו רק הרשמים הסובייקטיביים של הכתב. מסקנתו של בית-המשפט העליון היא שלא מדובר בלשון הרע אלא בפרודיה על לוני הרציקוביץ', ויש לתת חופש ביטוי רחב יותר. בגלל שהביטוי פה הוא כל כך גס, ברור שלא באים לתאר כאן עובדות.
 

מה ניתן להסיק מכך ?

 
ככל שהאמירה יותר קיצונית ברור שהיא לא באה לתאר עובדות ולפיכך לא יוצרת שם רע. 
נימוק נוסף בפסיקתו של השופט ברק מתבסס על טענה מעניינת- "אתה התחלת": הרציקוביץ' עצמו התחיל את השימוש במוטיב של עכברים ולכן, נראה שהוא לא חושב שהוא כל כך נורא.
 
הישארו עימנו להמשך סקירת חוק איסור לשון הרע ויחס הפסיקה למקרים המובאים בפניה במאמרים נוספים.
 

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום לשון הרע

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב