סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

ניכור הורי

ניכור ההורי הינו תסמונת המתבטאת בהתנכרות של ילד להורים גרושים כלפי אחד מהוריו, וזאת ללא צידוק לכך. לתופעה זו יכולות להיות השפעות משמעותיות גם על סוגיות משפטיות שונות במסגרת הליכי הגירושים, וביניהן משמורת הילדים, הסדרי הראייה, ותשלומי המזונות.

ניכור הורי
30/07/2020 | 17:33 | מאת: עו"ד אביב סטרול |

מהו ניכור הורי?

    
תסמונת הניכור ההורי (Parental Alienation Syndrome) הינה תופעה שמתבטאת במצבים בהם ילד להורים גרושים מגלה ניכור כלפי אחד מהוריו, שלרוב אינו ההורה המשמורן של הילד, ומסרב להיות עמו בקשר, וזאת ללא סיבה ממשית ומוצדקת, אלא עקב הסתה של ההורה המשמורן כנגד ההורה המנוכר (להבדיל ממצב בו מדובר בסרבנות קשר עקב סיבה מוצדקת, כגון יחס פוגע וטראומטי של ההורה המנוכר כלפי הילד).
         
התסמונת הוגדרה לראשונה בשנת 1985 על ידי פרופ' ריצ'ארד גארנר, שהגדיר תופעה זו כהפרעה שמתבטאת בעיקרה בגינוי או התנכרות מצידו של ילד כלפי אחד מהוריו ללא כל צידוק לכך. 
          
בית המשפט העליון בארץ הכיר אף הוא פורמאלית בתופעת הניכור ההורי, תוך שהוא קובע שתופעה זו גורמת לסכנת ניתוק של הילדים מאחד ההורים, בד בבד עם תלות יתר בהורה האחר (רע"א 3009/02). יחד עם זאת, בית המשפט העליון גם קבע שיש להיזהר בעת קביעה שמתקיים ניכור הורי במקרה מסויים, וכי לשם כך יש להסתייע בבדיקה שתיערך על ידי אנשי מקצוע מתאימים, תוך בדיקה ביקורתית של בית המשפט את מסקנותיה של בדיקה זו (בע"מ 6327/08).  
       

מהן הסיבות ומהן ההשלכות של תופעת הניכור ההורי 

       
כידוע, הליכי הגירושים כרוכים לעתים במאבקים קשים וכואבים ביותר בין ההורים. למרבה הצער, חלק ממאבקים אלו מתנהל לא פעם על חשבון הילדים, ולרבות באופן לפיו אחד ההורים מסית ושוטף את מוחם של הילדים כלפי ההורה השני, ומטיח בו האשמות, כינויי גנאי, קללות, וכדומה. 
כתוצאה מכך, עלולים חלק מהילדים לפתח ניכור הורי כלפי ההורה השני, דבר אשר פוגע קשות בנפשם, בהתפתחותם, וביכולת שלהם לקיים בעתיד קשרים אישיים וחיי משפחה תקינים. שכן, אחד המרכיבים המהותיים שמאפשרים קיומם של קשרים אישיים וחיי משפחה תקינים הינו היכולת לראות את נקודת מבטו של הצד האחר, בעוד שמי שרואה את מערכות היחסים דרך פיצול של טוב ורע אינו מסוגל לכך. 
   
ילדים שלוקים בניכור הורי עלולים לפתח תחושות דיכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, אגרסיביות, חוסר אמון כללי וחשדנות בבני אדם. בנוסף, הם משתמשים במניעת אהבה כמניפולציה וכעונש, לומדים שהם אינם רשאים להיות בקשרים טובים בו זמנית עם אנשים שונים, ובעיקר מעוותים את הדמות והייצוג הפנימיים של ההורה המנוכר, שעקב כך הופך להיות מעין "הורה שכול" עוד בחיי ילדיו. 
     
מדובר, איפוא, בתופעה שפוגעת קשות הן בילד המתנכר והן בהורה המנוכר, ואשר מחייבת טיפול מיידי על ידי אנשי מקצוע, ובמידת הצורך גם נקיטת אמצעים משפטיים.  
    

אמצעי הטיפול המשפטיים בתופעת הניכור ההורי 

     
כאמור, תופעת הניכור ההורי מתבטאת בעיקרה בסירוב של הילד המתנכר ליצור קשר עם ההורה המנוכר. הדבר מתבטא בין היתר בכך שהילד מתנגד לפגוש את ההורה המנוכר במסגרת הסדרי הראיה שלהם, ועקב כך אינו מגיע כלל למפגשים אלו, או שהוא מגיע למפגשים אלו, אך במהלכם הוא מתעלם מההורה המנוכר, או פוגע בו ומעליב אותו.  
   
במצב זה, קיימים מספר סנקציות ואמצעי טיפול משפטיים שההורה המנוכר יכול לנקוט בהם כדי לאכוף את הסדרי הראיה עם ילדו, אשר רובם ננקטים כלפי ההורה המנכר והמסית, שאחראי לניכור של הילד. 
   

סנקציות כספיות 

   
ניתן לנקוט בסנקציות כספיות שונות כלפי ההורה המנכר. למשל, תשלום קנסות או פיצויים בגין הפרה בגין אי הבאת הילד למפגשים עם ההורה המנוכר במסגרת הסדרי הראיה, הפחתת/ביטול תשלום סכום המזונות, ותשלום פיצויים במסגרת תביעת נזיקין שמוגשת על ידי ההורה המנוכר נגד ההורה המנכר בגין עוגמת הנפש שנגרמת לו עקב הניכור ההורי, וזאת בעילות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, ולשון הרע, ועוד.
     
בתביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדון מקרה חמור לפיו אם שהסיתה קשות את בנה בן ה-12 כנגד האב, וגרמה לו לנתק כל קשר האב במשך 3 שנים, חוייבה לשלם לאב פיצויים בסך של 150,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו עקב כך (תלה"מ 51455-03-17).
     
תיק זה עסק באם שהייתה נחושה לנתק כל קשר בין הילד לאביו, ולשם כך העלילה על האב שקרים חמורים בפני רשויות הרווחה לפיהם האב הינו אדם מסוכן, אלכוהוליסט, שפגע מינית בילדם המשותף, ואף הגישה תלונות שווא במשטרה כנגד האב בהסתמך על שקרים אלו. בנוסף, האם הסיתה את הילד כנגד האב, ושטפה את מוחו במידע שקרי לפיו האב מסוכן. ואם לא די בכך, האם אף המשיכה להפיץ שקרים אלו ולהסית את הילד כנגד אביו במשך שנים לאחר שבית המשפט כבר קבע בעבר שמדובר בהאשמות חסרות כל בסיס. 
      
בית המשפט קבע שחתירה של הורה אחד לניתוק הקשר בין הקטין לבין ההורה השני ללא צידוק מהווה מעשה בלתי חוקי, אשר פוגע קשות הן בטובת הילד והן בזכויות ההוריות של ההורה השני. עוד צויין שהתופעה של ניכור הורי ומניעת קשר בין הורה לילדו הינה רעה חולה שיש לעקור מהשורש, ולעתים הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר הינה הדרך היחידה להתמודד עם בעיה. כדי להתמודד עם תופעה קשה זו, מן הראוי לפסוק פיצויים גבוהים שיש בהם כדי להרתיע את אותם הורים מנכרים, ולשם כך גם אין צורך להוכיח נזק ספציפי, אלא ניתן להסתפק בפיצויים שייקבעו לפי הערכת בית המשפט. 
    

הליכי הוצל"פ

   
ניתן לנקוט בהליכי הוצל"פ שונים כלפי ההורה המנכר, ולרבות לפי סעיף 62 לחוק ההוצל"פ שעוסק במסירת קטין. סעיף זה קובע שראש ההוצל"פ רשאי לנקוט בכל האמצעים שנדרשים לצורך אכיפה של פסק דין שקובע שיש למסור קטין, או לאפשר מגע וקשר בין הורה לילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, וזאת כאשר נקבע בהחלטה שביצוע פסק הדין ייעשה באמצעות לשכת ההוצל"פ. 
    
במסגרת הליכי ההוצל"פ שניתן לנקוט כלפי ההורה המנכר, ניתן להטיל עליו הגבלות שונות, כגון קבלת דרכון, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה מעשיית שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלה על קבלת/החזקת/חידוש רישיון נהיגה.
       
בנוסף, גם ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לנקוט בהליכי ביצוע כנגד ההורה המנכר, וזאת לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. מבחינה מעשית, משמעות הדבר היא שלבית המשפט לענייני משפחה עומדות גם כל הסמכויות שיש לרשם הוצל"פ כאמור בחוק ההוצל"פ (תמ"ש 4287-07-15). 
      

חיוב בהשתתפות בהליך טיפולי והדרכה הורית 

       
ישנם מקרים שבהם בית המשפט כופה על הצדדים השתתפות בטיפול כדי לפתור את בעיית הניכור ההורי. לעתים מצורפת לכך קביעה לפיה הורה שלא משתף פעולה ולא משתתף בהדרכה ההורית, ייאלץ לשלם להורה השני הוצאות בגין כל טיפול או הדרכה הורית שלא התקיים, וכן לשלם את עלות הטיפול הבא שיתקיים. 
     

העברת משמורת 

      
במקרים מסוימים ניתן להחליט על העברת המשמורת מההורה האחראי לניכור ההורי להורה השני שסובל מכך, או להחליט על משמורת משותפת לשני ההורים. 
      

הכרזת נזקקות 

      
ניתן להכריז על הקטין כנזקק ולהוציאו מבית שני ההורים למרכז טיפולי בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), וזאת במקרים חמורים של ניכור הורי שבהם לא ניתן להסתייע בהליך המשמורת, ולא קיימים כלים אחרים שבהם ניתן לפתור בעיה זו. 
        
בפסיקה נקבע שהניכור ההורי נחשב כהתעללות ופגיעה פסיכולוגית בילדים, ומהווה עילת נזקקות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). השימוש בהכרזת ילד כנזקק הינו לגיטימי ואף הכרחי בכל מקרה ששלומו הגופני או הנפשי של הילד נפגע או עלול להיפגע עקב מערכת יחסים הרסנית שמסכנת את בריאותו הנפשית והרגשית בהווה ואף בעתיד. יחד עם זאת, לצד הכרזת הנזקקות, יש גם צורך בנקיטת דרכי טיפול שנקיטתן אפשרית רק בעקבות הכרזה כזו. אין טעם בהכרזת הנזקקות במידה שדרכי הטיפול שננקטות בעקבותיה הינן אותן דרכי טיפול שניתן לנקוט בהן במסגרת תיק המשמורת. כך, למשל, אין טעם בהכרזת נזקקות והעמדת הילד תחת צו השגחה ללא שימוש בסעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית שמאפשר לשלול או להגביל את האפוטרופסות של ההורה המנכר על הילד. 
         

הליכי בזיון בית המשפט והליכים פליליים 

      
במקרים חמורים ניתן גם לנקוט בהליכי ביזיון בית המשפט כלפי ההורה המסית והמנכר לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, וכן בהליכים פליליים לפי סעיף 287 לחוק העונשין, ואף להטיל עונש מאסר. 
       

כיצד מוכיחים טענת ניכור הורי?  

        
נטל ההוכחה בדבר קיום ניכור הורי מוטל על ההורה שטוען טענה זו. בפסיקה נקבע שיש להוכיח את טענת הניכור ההורי באמצעות ראיות אובייקטיביות, להבדיל מתחושות סובייקטיביות של ההורה שטוען לקיומו של ניכור הורי כלפיו, וכי יש להיזהר ולהימנע ממצב בו הורה ייחשב כמנכר רק על סמך טענת ההורה השני.
          
כדי להכריע בעניין טענת ניכור הורי, בית המשפט נוהג למנות אפוטרופוס לדין עבור הילד שלגביו נטענת טענת הניכור ההורי, על מנת שאותו אפוטרופוס ייצג את אותו ילד באופן אובייקטיבי ויגן על טובתו, וזאת במנותק מעמדות ההורים. בנוסף, נהוג להזמין חוות דעת מטעם עובדת סוציאלית אשר תבחן את נסיבות המקרה, ותקבע האם אכן קיים בו ניכור הורי או לאו. 

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום גירושין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב

אודות כותב המאמר

עו"ד אביב סטרול
עו"ד אביב סטרול

"בעל ניסיון רב בהופעה ובייצוג בבתי המשפט בתחום דיני המשפחה וההוצאה לפועל.."

הצג טלפון

ליצירת קשר עם עו"ד אביב סטרול

עורכי דין מובילים - דיני משפחה

עו"ד עודד פסקל

מנהל משרד התחום דיני משפחה , הסכמי ממון , הסכמי גירושין מורכבים , ירושות צוואות ועוד. צוות המשרד ישמח להעניק ייעוץ וליווי מקצועי בכל שלבי התהליך

עו"ד עומרי גמליאל
עו"ד עומרי גמליאל

"בעל ידע וניסיון בייצוג בתביעות בתחום המשפט האזרחי, תביעות כספיות, ומקפיד על ייצוג מקצועי, שקוף והוגן..."

אורית בן ברוך
עו"ד אורית בן ברוך

הניסיון שלי יחסוך לכם מס

יגאל איליאיץ
עו"ד יגאל איליאיץ

משרד עורכי דין בנתניה העוסק בתחום הנדל"ן והמקרקעין, חוזים, חברות, צוואות, ירושות, וגביית חובות בהוצאה לפועל.

עו"ד חיה לזר נוטקין

"אני מאמינה כי יש להתחיל טיפול בתיק משפטי בתחום דיני המשפחה על ידי למידה ובניית אסטרטגיה שמתאימה לאותו לקוח ולאותו מקרה"

עו"ד יעקב גורנשטיין

"הידע, המקצועיות והניסיון העשיר של משרדנו בתחום המשפט האזרחי-מסחרי, מבדל אותנו על פני האחרים והופך אותנו לשילוב מנצח ..."

עו"ד אריה לרנר
עו"ד אריה לרנר

"המשרד מציע פתרונות משפטיים ברמה גבוהה, תוך התאמה מלאה לצרכיו של הלקוח ובהתאם לנסיבות המקרה..."

עו"ד דניאל הומיונפר
עו"ד דניאל הומיונפר

"מתמחה בתחום הגירושין והגישור, ועוסק בין היתר בתיקים בעלי מורכבות משפטית גבוהה, בסבלנות רבה, זמינות ושקיפות מלאה בכל צעד וצעד בדרך..."

ריקי אופק אבן צור
עו"ד ריקי אופק אבן צור

משרד עורכת הדין ריקי אופק מציע שירותי משרד בתחומים של -פשיטות רגל ייצוג חייבים,פירוקי חברות,דיני משפחה ודיני עיזבונות.

קרן הר-צבי
עו"ד קרן הר-צבי

בעלים של משרד עורכי-דין המציע שירותים בתחום צוואות, ירושות ועיזבונות, הסכמי ממון, שכירויות, סכסוכי שכנים, לשון הרע, תביעות קטנות.

עו"ד משה פרץ
עו"ד משה פרץ

"ליווי לכל אורך ההליך המשפטי אל מול הגורמים הרלוונטיים תוך דגש על מתן יחס אישי ומקצועי..."

עוד עו"ד מובילים בתחום דיני משפחה