סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

מהי תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית הינה תביעה שמוגשת על ידי אדם יחיד שמייצג קבוצה גדולה של נפגעים בתחומים מסויימים שנוגעים לכלל הציבור, בשעה שהנזק שנגרם לכל אחד מהם הינו נזק קל ופעוט, אשר אינו מצדיק את הטרחה וההשקעה בהגשת תביעה נפרדת על ידי כל אחד מהם, אולם הנזק המצטבר שנגרם לכלל הנפגעים הינו גדול ורב.

מהי תביעה ייצוגית
28/10/2021 | 10:04 | מאת: מערכת אתר iLaw |

התביעה הייצוגית מאפשרת לאדם יחיד להגיש תביעה בשם כל קבוצת הנפגעים האנונימיים מקרב הציבור כנגד הגופים הגדולים והחזקים במדינה, ולקבל פיצוי מוגדל עבור הטרחה האישית שלו בעניין זה, וזאת בנסיבות שבהן הנזק שנגרם לכל אחד מהנפגעים באופן אישי הינו בהיקף קטן, אשר אינו מצדיק הגשת תביעה פרטנית לשם קבלת פיצוי בגינו, דבר שמאפשר לאותם גופים להמשיך ולפעול שלא כדין ובאין מפריע. מצב זה פוגע ביכולת האכיפה וההרתעה, מאחר שהגורם המזיק מניח שהוא לא ייתבע בגין הנזקים שנגרמים על ידו כאשר מדובר בנזקים נמוכים שאינם מצדיקים הגשת תביעה פרטנית נגדו לבית המשפט. כדי להתגבר על מכשול זה, משולם לתובע הייצוגי פיצוי מוגדל, וזאת על מנת לתמרץ אזרחים בודדים להשקיע ולהגיש תביעה אחת גדולה ומרוכזת בשמם של כל האזרחים שנפגעו. תשלום הפיצוי המוגדל נועד להבטיח שהגורם הנתבע יישא באחריות לנזקים שנגרמו על ידו, ולהבא יימנע מלהפר את חובותיו ולגרום לנזקים דומים בעתיד.

כתוצאה מכך, ניהול התביעה הייצוגית באופן מרוכז ובמסגרת הליך אחד, מאפשר לנהל הליך משפטי שלא היה יכול להתקיים לו כל אחד מהנפגעים היה צריך להגיש תביעה בשם עצמו, וגם מביא לניהול יעיל, חסכני, וממצה של כל התביעות הללו במסגרת הליך מקובץ אחד.

התביעה הייצוגית מוגשת בתחומים ספציפיים שנוגעים לכלל האזרחים במדינה, כגון הגנת הצרכן, בנקאות, ביטוח, ניירות ערך, איכות הסביבה, איסור הפליה בעבודה, ועוד, והיא מוגשת לרוב כנגד גופים גדולים וחזקים במשק, אשר כוחם הרב והעצום מרתיע אף הוא בדרך כלל את האזרח הקטן מלפעול כנגדם באופן יחידי. לפיכך, התביעה הייצוגית נועדה לאזן בין יחסי הכוחות הבלתי שיוויוניים שבין האזרח הקטן לגופים הגדולים והחזקים במדינה, ולהביא להרתעתם וריסונם של גופים אלו מפני ניצול לרעה של כוחם.

רוב התביעות הייצוגיות שמוגשות בישראל הינן תביעות צרכניות לפי חוק הגנת הצרכן, וכן תביעות כנגד בנקים, חברות ביטוח, וחברות התקשורת השונות.

הכללים המשפטיים לגבי הגשת תביעה ייצוגית מוסדרים בעיקרם במסגרת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, והפסיקה.

באיזה תחומים ניתן להגיש תביעה ייצוגית

ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק בנושאים שמוגדרים במסגרת התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. כך קובע סעיף 3 לחוק זה.

התוספת השניה לחוק כוללת את הנושאים הבאים:

(1)  תביעות  בענייני צרכנות לפי חוק הגנת הצרכן (למשל, במקרים שבהם קיים חוסר התאמה בין הפרטים שמוצהרים על גבי אריזת המוצר לבין המוצר עצמו.)

(2)   תביעות בענייני ביטוח כנגד חברות ביטוח או קופות גמל (למשל, במקרה של גביית דמי ניהול שלא כדין).

(3)   תביעות בענייני בנקאות כנגד בנקים (למשל, במקרים של גביית דמי עמלה שלא כדין או סירוב שלא כדין לתת שירות ללקוח.

(4)   תביעות בגין יצירת מונופולים והסדרים כובלים/קרטלים לפי חוק התחרות הכלכלית (שבעבר כונה חוק ההגבלים העסקיים).

(5)   תביעות לגבי ניירות ערך (למשל, במקרים חברה ציבורית שנסחרת בבורסה מסתירה מהציבור מידע שמהותי שיש לו השפעה על ערך מניותיה, או כאשר היא ציינה פרט מטעה בתשקיף שלה).

(6)  תביעה לגבי מפגעים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, רעש, ריח, ועוד, כנגד הגורם המפגע.

(7)  תביעות לגבי הפליה במקומות/שירותים ציבוריים, לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור     ולמקומות ציבוריים. לדוגמא, הפליה בכניסה למקום ציבורי כגון מסעדה, מועדון, בריכת שחיה או קניון, או אפליה  במתן שירות ציבורי כגון שירות תחבורה, בנק, ביטוח, ועוד.

(8)  תביעות בעילות שונות בדיני עבודה, ולרבות בגין הפליה בעבודה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה או לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, עילות לפי חוק שכר מינימום, עילות לפי החוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, ועילות לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

(9) תביעות לגבי אנשים עם מוגבלות, בעילות לפי חוקים שונים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, כגון זכות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.  

(10) תביעות כנגד רשות שלטונית או מקומית להשבת מסים ואגרות שנגבו על ידה שלא כדין.

(11)  תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שהרשות גבתה שלא כדין.

(12)  תביעה בעניין משלוח הודעות ספאם כנגד מפרסם לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים).

(13) תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בגין העברת מידע או כספים שלא כדין באמצעות מערכת זו.

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

לא כל תובע יכול להגיש תביעה ייצוגית. כדי להגיש תביעה ייצוגית, על התובע להיות יחיד, רשות ציבורית, או ארגון שעונה על אחד התנאים שמופיעים בסעיף 4 לחוק:

(1)              אדם יחיד, שיש לו עילה אישית בתביעה שמעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם, ובשם אותה קבוצה.

(2)              רשות ציבורית שמופיעה בתוספת הראשונה לחוק, ובשם קבוצת בני אדם שנפגעו מעילת התביעה. נכון לשנת 2020, מדובר בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(3)              ארגון שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן הוא עוסק בוצע המעשה נשוא התביעה, בשם קבוצת האנשים שנפגעו מן המעשה, ובתנאי שקיים קושי לאדם פרטי מהקבוצה הנ"ל להגיש את התביעה.

איך מגישים תביעה ייצוגית

להבדיל מתביעות אזרחיות אחרות, כדי להגיש תביעה ייצוגית לבית המשפט, צריך קודם לכן להגיש בפני בית המשפט בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. רק במידה ובית המשפט מקבל את בקשת האישור, ניתן לנהל את התביעה עצמה.

כדי שהבקשה לאישור התביעה כייצוגית תתקבל, על התובע הייצוגי לעמוד בשורה של מבחנים שונים, בהתאם לסעיפים 4 ו- 8 לחוק:

(1)      התובע צריך להראות שיש לו עילת תביעה אישית כנגד הגוף שנתבע, או שהינו רשות ציבורית או ארגון שמוסמכים להגיש תביעה ייצוגית לפי החוק.

(2)      עילת התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט שמשותפות לכלל חברי הקבוצה שהתובע מייצג.

(3)      יש אפשרות סבירה שהתביעה הייצוגית תתקבל. לשם כך יש לבחון האם לפי בקשת האישור, יש לתביעה יש סיכויים טובים לכאורה להתקבל.

(4)      הליך התביעה הייצוגית הינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

(5)      קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. לשם כך על התובע להראות שהוא מגיש את התביעה בתום לב, וכי אין המדובר בתובע רודף פרסום, או תובע סדרתי, או תובע שכל מטרתו לסחוט/למוטט את הגוף הנתבע, וכן יש לבחון האם עורך הדין המייצג הינו בעל כישורים מתאימים לניהול התביעה כייצוגית, ובאופן שיישרת נאמנה את כלל חברי הקבוצה המיוצגת.   

את בקשת האישור יש להגיש לבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסמכותו העניינית (שנקבעת לפי סכום התביעה) ולסמכותו המקומית.

כל התביעות הייצוגיות שמחכות לאישור להגשתן או שכבר קיבלו אישור כאמור מופיעות בפנקס התביעות הייצוגיות. לפני הגשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית, יש לבדוק האם כבר הוגשה תביעה ייצוגית דומה בפני בית המשפט, ובמידה וכבר הוגשה כזו, יש לציין עובדה זו במסגרת הבקשה לאישור שמוגשת לבית המשפט.

 

 

החלופות לסיום הליך התביעה הייצוגית

הליך התביעה הייצוגית מסתיים לרוב באחת משלוש החלופות הבאות: הסכם פשרה, הסתלקות התובע, ופסק דין שניתן בסיום ניהול מלא של ההליך.

בפועל, רוב הבקשות לאישור תובענה ייצוגית נדחות. חלק ניכר מהבקשות שאושרו מגיע להסכם פשרה עוד לפני שניתן פסק דין, כך שרק מיעוט מהן מגיע לשלב פסק הדין.

(א) הסכם פשרה. במידה שהגופים הנתבעים מגיעים למסקנה שלתביעה הייצוגית שהוגשה נגדם יש סיכוי גבוה יחסית להתקבל, הם לרוב יעדיפו להגיע להסכם פשרה עם התובע הייצוגי, שבמסגרתו הם יפצו את הקבוצה הייצוגית באופן כלשהו, וכן ישלמו פיצוי מיוחד לתובע ושכר טרחה גבוה יחסית לבאי כוחו.

הפיצוי לחברי הקבוצה הייצוגית ישולם לכל אחד מהנפגעים שנכללים בקבוצה, וזאת גם אם הם לא נקטו חלק פעיל התביעה. הפיצוי יכול להתבטא, למשל, בצורת תשלום החזר כספי לכלל הלקוחות של חברה מסויימת שנתבעה בתביעה ייצוגית.

על מנת שהסכם הפשרה ייכנס לתוקף, עליו לקבל את אישור בית המשפט, וזאת מאחר שהפשרה בתביעה הייצוגית מכריעה בזכויותיהם של כלל חברי הקבוצה המיוצגת, מבלי שהם השתתפו במו"מ להסכם, ועל כן אישור בית המשפט נועד להגן על האינטרסים של כלל חברי הקבוצה המיוצגת. בית המשפט יאשר את הסכם הפשרה בתנאי שמדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב באינטרסים של כלל חברי הקבוצה, ושסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. אישור הסכם הפשרה מונע מחברים אחרים בקבוצה מלהגיש תביעה פרטנית או ייצוגית נוספת כנגד אותם הנתבעים ובאותו עניין.

דוגמאות להסכמי פשרה שאושרו בתביעות ייצוגיות שהוגשו בארץ:

הסכם פשרה מאפריל 2015 כנגד חברת סלקום, שהודתה שבמהלך השנים 2005 – 2009 גבתה עקב תקלה תשלומים בגין שיחות נכנסות ויוצאות בחו"ל, שמעולם לא התקיימו, ולפיו כל מי שנפגע יזוכה על מלוא הסכום  בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

הסכם פשרה מיולי 2019 כנגד חברת שופרסל, ולפיו שופרסל תוזיל את המחיר של קילו בשר טרי ב-10 ₪, וזאת לאחר שהיא מכרה מוצרי בשר של המותג "אדום אדום" של תנובה, תוך הפחתה חלקית של משקל האריזה.

הסכם פשרה מספטמבר 2019 בעניין קרטל המאפיות, ולפיו המאפיות המובילות בארץ ישלמו פיצוי בסך של כ-12 מליון ₪, שכולל תרומת מוצרים לעמותות לנזקקים בשווי של כ-9.8 מיליון ₪, ותשלום לקרן התובענות הייצוגיות בסך של כ-2.1 מיליון ש"ח, וזאת בשל עריכת הסדרים כובלים בדבר תיאום מחירים והימנעות מתחרות.

(ב) הסתלקות. כאשר התובע מגיע למסקנה שלא כדאי לו להמשיך בניהול ההליך, וזאת בין בשלב לפני קבלת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובין בשלב לאחר מכן, עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך. לשם כך, עליו להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסתלקותו מהתביעה הייצוגית, ולציין בה את כל הפרטים המהותיים שנוגעים להסתלקות.

יכולות להיות סיבות שונות להגשת הודעת ההסתלקות, ולמשל כאשר התובע מגיע למסקנה שסיכויי התביעה שלו להתקבל אינם גבוהים, או במידה שהוא הגיע להסכם הסתלקות כלשהו עם הגוף הנתבע, שגם הוא צריך לקבל את אישור בית המשפט. במידה והסכם ההסתלקות גם מעניק לתובע ולבא כוחו טובת הנאה כלשהי, עליהם לקבל את אישור בית המשפט גם לקבלתה.

במסגרת הסכם ההסתלקות, התובע הייצוגי מבקש למחוק את התביעה הייצוגית בהסכמת הנתבע ומבלי שייפסקו כנגדו הוצאות. בניגוד להסכם פשרה, הסכם ההסתלקות אינו מסדיר את זכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת, ולכן הוא אינו חל עליהם, וכפועל יוצא מכך הוא אינו חוסם את אפשרותם להגיש בעתיד תביעות אישיות ועצמאיות או תביעה ייצוגית כנגד הנתבע באותו העניין.

(ג) פסק דין בסיום ניהול ההליך.  כאמור, המקרים בהם בית המשפט נדרש לתת פסק דין לאחר ניהול ההליך במלואו, הינם נדירים יחסית. במידה ופסק הדין ניתן לטובת התובע הייצוגי, בית המשפט יפסוק לתובע גמול מיוחד עבור השקעתו בניהול ההליך, וכן יפסוק שכר טרחה ראוי לבאי כוחו.

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום תביעות ייצוגיות

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב