מאמר להדפסה

השבוע דווח בכלכליסט שסוכן מכירות בחברת "א.פ.י חורי הפצה" שזייף חשבוניות ללקוחות החברה לפני מספר שנים, ישלם לחברה פיצויים בסך 200,000 ש"ח; כך קבעה השופטת דגית ויסמן, לאחר שהובאו בפניה התובעת והנתבע והוצגו הטיעונים והראיות של כל צד.

תחילת הפרשה ב-2006, אז "א.פ.י חורי הפצה", חברת להפצת מוצרי הטואלטיקה, החלה להעסיק את הנתבע. תחילה הוא עבד כמחסנאי בחברה, ולאחר מכן התחיל לעבוד כסוכן מכירות. מספר שנים לאחר מכן, בתקופה בה שרר אי סדר זמני בחברה, ניצל זאת סוכן המכירות והחל לגבות מלקוחות כסף על סחורה שלא הזמינו או קיבלו, ולהוציא עבורם חשבוניות מזויפות, תוך שהוא משלשל את הכסף לכיסו. ב-2010 אושפז מנכ"ל החברה, ובמקביל התחילו להגיע תלונות מלקוחות על כך שהחברה חייבה אותם בתשלום מבלי שקיבלו תמורה.

העובד המפוטר: החברה תובעת כי אינה רוצה לשלם פיצויים

החברה, שחשדה בסוכן המכירות, הזמינה אותו לשימוע, השעתה אותו ובסופו של דבר פיטרה אותו בתחילת 2011. לאחר הפיטורים הגישה החברה התביעה נגד העובד לבית הדין האזורי בתל אביב. בתביעה דרשה החברה שהעובד יפצה אותה ב-230 אלף ש"ח עבור הסחורה הגנובה וכספם של הלקוחות ששלשל לכיסו; 350 אלף ש"ח נוספים בעבור פגיעה במוניטין; וכן 90 אלף ש"ח על הוצאות חשיפת המעילה.

העובד דרש פיצויי פיטורים מהחברה, ובנוסף, הכחיש את המיוחס לו. הוא טען שהחברה נוהגת להאשים עובדים הלקוחות קיבלו את הסחורה, כדי לא לשלם פיצויים. כמו כן, הוא טען שהלקוחות קיבלו את הסחורה, ושהחברה תובעת אותו מאחר שלא הסכים להתחשבן מול לקוח שטען שהחברה מרמה אותו ולכן לא שילם.

במשפט, השופטת התרשמה מהראיות ומהמסמכים הרבים שהציגה התובעת, כמו גם מעדיה האמינים. לעומת זאת, היא מצאה שהנתבע לא היה עד אמין. גם הלקוח שלא שילם, אותו הביא הנתבע להעיד בעדו, לא נמצא כאמין – מדובר באדם העומד בפני פשיטת רגל, ולכן סברה השופטת שיתכן שהוא פועל ממניעי נקמה. בנוסף, השופטת לא מצאה בסיס לטענות הנתבע על כך שהחברה מתנכלת לו במכוון.

לפיכך, קבעה השופטת שהנתבע ישלם לתובעת 200 אלף ש"ח בגין הסחורה והכספים שלקח לעצמו. לגבי יתר הסכומים שביקשה התובעת, השופטת הבהירה כי הנזקים בגינם דרשה אותם החברה לא הוכחו.