מאמר להדפסה

במציאות יש להבחין בין מזונות אישה כחלק מחובת הנישואין לבין מזונות לאחר תום הנישואין. לפי המשפט העברי, החולש על דיני הנישואין והגירושין בישראל, הגבר חייב במזונות אשתו במהלך נישואיהם. חובה זו היא חובה חד-סטרית כמעט לחלוטין ובמסגרתה הבעל חייב לדאוג לאשתו למדור- מגורים, לבוש וריפוי. החובה והיקפה נגזרת מהתפיסה של "מהם נישואים" לפי ההלכה. מרגע שתמים הנישואים- האישה מקבלת גט או שהדבר מקבל פסק-דין מבית-הדין הרבני המחייב את האישה להתגרש.

 

 

כאמור, "מזונות" הם חלק מחובתו של הגבר במהלך הנישואין ועם סיומם, מסתיימת חובת הגבר. אולם, לא נכון יהיה לומר כי גבר לעולם לא יהיה חייב בתשלומים לאשתו לאחר הגירושין. חובת "המזונות" לאחר הגירושין נגזרת מרעיון האיזון הכלכלי שנעשה בין בני הזוג לאחר גירושיהם, חלק מהאיזון מתבטא בחלוקת רכושם של בני הזוג, וחלקו בתשלומים שונים המכונים "מזונות". אולם, "מזונות par excellence קיימים רק במהלך נישואי בני-הזוג. 

 

 

גם בית-המשפט וגם בית-הדין, כשדנים במזונות, מפעילים את הדין העברי. אולם, המטרות אותם רואים שני המוסדות לנגד עיניהם שונות. כשבית-המשפט לענייני משפחה מיישם את הדין העברי לנגד עיניו שתי מטרות- האחת, הסדר כלכלי בין בני הזוג והשני- ההבנה כי המזונות הם חלק מהמאבק לקראת הגט.

 

כלומר, מרגע הפרידה ועד הגירושים עצמם. הנחתו של בית-המשפט לענייני משפחה היא כי ניתן "לתמרץ" גבר לתת גט לאשתו על-ידי הטלת תשלומי מזונות אישה: אם ידע כי עליו לשלם X שקלים מידי חודש עד אשר ייעתר לתת לאשתו גט, ייתכן כי תקופת הסרבנות הפוטנציאלית של הבעל לתת גט לאשתו תפחת.

 

התוצאה למעשה מעוותת מעט: רעיון מזונות אישה בדין העברי, כאמור, הוא חלק מחובות הגבר במהלך הנישואין ואילו בתי-המשפט לענייני משפחה עושים שימוש בכלי ומיישמים אותו כחלק מהאיזון הרכושי והמאבקים השונים לקראת הגירושין.

 

ואולם, יש להדגיש שוב כי הדין הוא לכאורה אותו דין- העברי ולכן, הטענות שתעלינה במוסדות השונים זהות במהותן (טענות פטור ממזונות או קיזוז סכומים) גם אם יישומן בפועל (הטקטיקה בפני בית המשפט או בית-הדין) עשויה להשתנות בין מוסד למוסד.

 

 

ברמה העקרונית לשני המוסדות סמכות מקבילה לדון במזונות ואולם, יש להדגיש כי מתן גט יעשה אך ורק בבית-הדין הרבני, לו מסורה הסמכות הבלעדית לענייני הגירושין. השאלה היכן ידונו המזונות- אם בבית-הדין או בבית המשפט היא שאלה מהמורכבות והמסובכות ביותר בדיני המשפחה והיא שאלת "כריכת הסמכויות".