מאמר להדפסה

על-מנת להבין את המשמעות המשפטית של הסכם ממון יש ראשית לעמוד על קיומו של חוק יחסי ממון בישראל. החוק מסדיר את התנאים בהם נדרש לעמוד הסכם בין בני זוג על-מנת שייחשב ל"הסכם ממון".

 

 

 

 

 

 

 

 

כיום, יודעים כבר רבים כי "הסכם בעל-פה כמוהו כהסכם בכתב" ואכן אמירה זו נכונה ככלל בדבר כלל החוזים וההסכמות בין צדדים שונים. אולם, אמירה זו אינה נכונה בכל הנוגע להסכמי ממון. תנאי בסיסי הנדרש לשם שכלולו של הסכם בין בני זוג לכדי להסכם ממון הוא דרישת הכתב. בלעדי העלאת ההבנות וההסכמות על הכתב, לא ייחשב ההסדר האמור להסכם ממון.

 

ייחודו של הסכם ממון הוא בכך כי הצדדים לו הינם בני-זוג. בניגוד למצב במדינות אחרות, החוק הישראלי לא מבחין בין הסכמים שנערכו כחלק מהליך הגירושין בין בני הזוג לבין הסכם שנערך כחלק מסדרת הבנות לפני הכניסה למוסד הנישואין. החוק כן מבחין בין הסכמי ממון שנערכו לפני הנישואין לבין אלו שנערכו אחרי שבני הזוג היו כבר נשואים.  

 

חשיבות ההבחנה היא לעניין אישור ואימות ההסכם. אם הסכם הממון נערך לפני או בעת הנישואין- די באישור בפני נוטריון על-מנת להעניק להסכם תוקף משפטי. אם נערך לאחר שבני-הזוג נישאו- יהיה על הצדדים לפנות לבית-המשפט על-מנת לקבל תוקף חוקי להסדרים וההבנות אליהם הגיעו.

 

בשנים האחרונות, דווקא מקובל בקהילה הדתית-לאומית לערוך הסכם לעניין קשר הנישואין בטרם הכניסה למוסד הנישואין. הסדרים אלו נועדו בדרך-כלל להתמודד עם בעיית סרבנות הגט וכעקרון הם קובעים כי בני-הזוג מתחייבים האחד כלפי השנייה שלא להגיע למצבי סרבנות ובמידה וחלילה יגיעו למצב זה, מה תהיה ה"סנקציה" על בן הזוג "הסרבן". 

 

 

לא! בני-זוג ככלל ונשואים בפרט מגיעים לשורה של הבנות האחד עם השנייה במהלך הקשר הזוגי. חלק מאותן הבנות נוגעות ישירות לתחומים הכלכליים של חייהם וחלק מההסכמות בעלות השלכות כספיות ואולם, לא כל אותם הסדרים ייחשבו להסכמי ממון גם אם ינוסחו בכתב. ולכן, לא כל הסכמה (גם כלכלית) בין בני-זוג דורשת אישור נוטריון או בית-משפט על-מנת להעניק לה תוקף משפטי.

 

 

בפסק-דין הגדיר בית-המשפט כי הסכם ממון הוא הסכם בין בני-זוג הצופה פני עתיד ומתייחס לסיטואציות של גירושין בישראל או מוות בלבד. לכן, הסכמה בדבר איחוד חשבונות הבנק לקראת חתונת בני הזוג, גם אם תנוסח בכתב, גם אם תשפיע על מצבם הכלכלי וגם אם תאושר על-ידי פקיד בנק או נוטריון אינה הסכם ממון שכן, אינה הסכמה הנוגעת למקרים של גירושין עתיידים או מותו של אחד מבני-הזוג.

 

 

לא בהכרח. בפסק-דין רודן, בית-המשפט העליון בישראל הכיר באפשרות לחייב בן-זוג לקיים את התחייבויותיו בהסכם כזה למרות שההסכם לא אושר על-ידי בית-המשפט כנדרש. באותו מקרה דובר בבני-זוג שערכו הסכם בכתב לעניין הסדרת חלוקת הרכוש ביניהם במקרה גירושין בישראל.

 

הבעל קיים את חלקו בהסכם (תשלום מזונות וסכומים מסויימים לכלכלת האישה והילדים) ואולם, כאשר "הגיע תורה" של האישה למלא את חלקה ולמכור את דירת המגורים המשותפת של בני-הזוג ולהשיב חצי מהשווי לבעל, "נזכרה" האישה כי ההסכם לא אושר על-ידי בית-המשפט וככזה משולל כל תוקף ולא מחייב אותה.

 

בית-המשפט קבע כי מקום בו הייתה הסתמכות בתום-לב של בן-זוגה והתחייבויותיו מולאו, לא ניתן יהיה "להתנער" מההתחייבויות הנוספות. בית-המשפט, אישר למעשה, את ההסכם באופן רטרואקטיבי ובכך הפך את ההבנות בין בני-הזוג להסכם ממון בעל תוקף משפטי.