מאמר להדפסה

גירושין וחלוקת הרכוש בין בני הזוג

מתי מתחילים לדבר על חלוקת הרכוש? למי יש את הסמכות לדון בסוגיות אלו? מה זה "מירוץ הסמכויות"?

קשה לחשוב על מצב בו זוג נשוי מסיים את קשר הנישואים אך לא דן בשאלה מה יהיה על רכושם המשותף החל מדירת המגורים וכלה בדג הזהב או שטיחון האמבטיה. ברי כי שאלות אלו מתבקשות האחת מהשנייה. אולם, ייתכן מצב בו הדיון בשאלת סופם של הנישואין- הגירושין, והדיון בשאלת גירושין חלוקת הרכוש יתבצעו בנפרד. הכיצד?

 
 
 
 

למי הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין?

 
רבים טועים לחשוב כי היות ושאלת חלוקת הרכוש נובעת בדרך-כלל מההחלטה לסיים את הנישואין הרי שאת הדיון בשאלת הרכוש יש לקיים יחד עם הדיון בגירושין. ולכן, לכאורה, תמיד יהיה זה בית-הדין הרבני אשר ידון בחלוקת הרכוש בין בני-הזוג.
 
אמנם, הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין נתונה בלעדית לבית-הדין הרבני עוד מימי השלטון העות'מאני בארץ ישראל אך, הפרשנות אשר ניתנה לסמכות זו ועידונה בחוק הישראלי מצומצמת הרבה יותר: כשרות להינשא, תוקף נישואין, גירוין: האם הם תקפים ומה היו העילות.
 
עיננו הרואות כי לכאורה אין מאום "המחייב" את הדיון בשאלת גירושין חלוקת רכוש בבית-הדין הרבני. אך, גם אמירה זו אינה מדויקת לחלוטין: בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-הדין הגבוה לצדק, מצא כי לעניין סוגיות "הנובעות" (ובעגה המשפטית: "כרוכות") בשאלת הגירושין, יש להבחין בין שלוש קטגוריות:
 
  • דברים הכרוכים "מטיבם ומטבעם".
  • עניינים המצריכים כריכה מפורשת.
  • נושאים שאינם ניתנים לכריכה.

באילו מן הקטגוריות נופלת שאלת הגירושין בחלוקת הרכוש?

 
תחת חובת הכריכה המפורשת. כלומר, עם הגשת תביעת הגירושין על הצד המבקש "לכרוך" את בקשת הדיון בחלוקת הרכוש- להגיש יחד עם תביעת הגירושין בקשת לדון ברכוש. היה ואותו תובע לא עשה כן- יוכל "להקדים" אותו בן הזוג השני ולהגיש את הבקשה לדון ברכוש בערכאה אחרת- בית-המשפט לענייני-משפחה.
 
תופעה זו מכונה "מירוץ הסמכויות"- היא נוצרת בעקבות סמכות מקבילה המצויה בין שתי ערכאות- בית הדין הרבני ובית-המשפט לענייני-משפחה לידון בסוגיה זהה.
 
המשמעות המעשית היא היא כי שאלת גירושין חלוקת רכוש לרבות הדיון בחוק יחסי ממון, חזקת השיתוף, שאלות חובות וזכויות האישה והגבר בממון, יוכלו לקבל תשובות והכרעות שונות לחלוטין כתלות במוסד השיפוטי בו נידונה השאלה. כפי שנסקר בהרחבה במאמרים אחרים בנושאים אלו, קיימים הבדלים אידיאולוגים, פוליטיים ופרקטיים באופן בו מיישמות שתי הערכאות את הדין החולש על הנישואין את הגירושין בארץ.
 
מטרתה של סקירה זו היא להמחיש כי גם אם שאלת חלוקת הרכוש נובעת מתביעת הגירושין, אין מתחייב כי השאלה תידון יחד עם התביעה. במאמרים הבאים אשר עוסקים בסוגיית "גירושין חלוקת רכוש" תדון בהרחבה השאלה הפרקטית של תחולת הדין על סוגית חלוקת הרכוש בעת הגירושין ואת האופן בו השאלה זכתה למענה בפסיקה הישראלית.