פסק דין להדפסה

 

על פי הנטען בכתב האישום ללקוח שלי חבר ישראלי השוהה בהודו בשנים האחרונות. באמצעות המדיות החברתיות השונות ( סקייפ, פייסבוק, מיילים ושיחות טלפון ) השניים תכננו לייבא לישראל כמות נכבדה של סם מסוכן מסוג ג'ראס ( מעין חשיש מרוכז ) תוך שהם מדברים בצפנים ובקודים שונים. באותם ימים ממש מפקיד הלקוח שלי סכום כסף לטובתו של החבר מהודו ואף יוצר עימו קשר מספר דקות לאחר ההפקדה. כשבועיים לאחר מכן מגיע תיק מוזר לבית המכס בראשון לציון. כפי שנעשה לעיתים קרובות עם חבילות מהודו נכנסה יחידת הכלבנים לפעולה כאשר בדיקת התיק הספציפי העלתה כי בתיק המוזר, בין מצעי הכתנה, מסתתרת כמות נכבדה של סם. אמנם שם השולח וכתובתו צוינו במפורש אך שם הנמען נכתב על שם בית עסק במרכז הארץ.

 

בלשי היחידה המרכזית וחוקרים ממשטרת ישראל מוזעקים מייד למקום. השוטרים נוטלים לידיהם את התיק ומתכוננים לפעולת המסירה. במסגרת ההכנות נעשות מספר פעולות חשאיות שאין זה המקום לפרטן. פעולת המסירה מתוכננת ליום ושעה ספציפיים ובלשי היחידה מתפרסים בשטח. אחד מהם מקבל את תפקיד "השליח" ועולה לבית העסק. השליח/השוטר נכנס פנימה ופונה לכיוון המשרד שם יושב לא אחר מאשר הלקוח שלי. החבילה נמסרת לידיו והוא אף חותם בשמו אך מציין מספר תעודת זהות אחר משלו. השליח/השוטר עוזב את המקום כשדקה לאחר מכן בלשי היחידה פושטים על המקום, נכנסים למשרד ומוצאים את הלקוח שלי עם התיק פתוח בידיו וחיוך מרוח על פניו. בחיפוש בביתו של הלקוח נתפסו סמים נוספים. 

 

לאחר עיון בחומר הראיות זומנתי לדיון בבית המשפט. מעבר לגרסה הבעייתית של הלקוח במשטרה הציגה המדינה את פלטי השיחות, אישור הפקדת הכסף, דוחות פעולה של השוטרים בדבר מסירת תיק הסמים לידי הלקוח שלי, דו"ח מסודר של המסלול אותו עבר התיק מהודו עד לישראל, העובדה שהלקוח שלי מועסק כמנהל בבית העסק הרשום על גבי התיק וכן ראיות נוספות. האם התיק סגור?!

 

רשות הדיבור עברה אלי. טענתי בפני בית המשפט שגם אם אסכים להגשת כל הראיות בתיק לא ניתן יהיה להרשיע את הלקוח שלי במיוחס לו בכתב האישום. הצגתי בפני בית המשפט את הטעון הוכחה במקרה של עבירת ייבוא סם וקשירת קשר וטענתי כי לא ניתן להוכיח את הקשר בין תיק הסמים לבין השולח ( אותו חבר ) ובין הלקוח שלי ובין התיק הספציפי. אמנם הלקוח שלי מועסק בבית העסק והוא אכן מכיר את הבחור מהודו ואף שוחח איתו ושלח לו כסף ואולם התיק לא מוען אליו באופן אישי ולא הוכח כי היתה לו שליטה על התיק או על הגעתו למקום. ודאי שלא ניתן להוכיח כי הוא ידע שהתיק מכיל סמים. בהחלטתו קיבל בית המשפט את טענותיי וקבע כי חרף התמיהות והחשדות הרבים כנגד הלקוח שלי הרי שטענותיי מוצדקות ולא ניתן להוכיח כי אותו חבר אכן שלח את תיק הסמים ואף לא ניתן להוכיח מה טיב הקשר בין הלקוח שלי לבין התיק שהגיע לידיו. הרי המשטרה היתה זו שהניחה את התיק בידיו ובכך סמנה אותו כמקבל התיק ( בבחינת "אקדח מעשן" ). אין מחלוקת שהוא לא עשה שום דבר אקטיבי כדי להראות שהוא מעוניין בתיק ( ובתכולתו ) ויודע מה מסתתר בתוכו. 

 

התוצאה הסופית – בית המשפט משחרר את הלקוח שלי במקום.