שאלו עו"ד על עורכי דין(2,467)

אנכי נכה בן 81 וניצול שואה עם חנייה מסומנת כדין. עוברת אורח חנתה בסמוך לחניה שלי והפריעה לי להיכנס בקושי לחניה במהירות של 0 אנכי נגעתי ברכב שלה בחינת תאונת נשיקה במקום אחד ויחיד , בתאונה כמעט ולא רואים זכר של פגיעה. תבעה אותי על כל הצד השמאלי של הרכב בנזק בפגוש האחורי בדלת האחורית בדלת הקדמית ובפגוש הקדמי . הגשתי כתב הגנה מנומק על כל נספחיו, כל ילד בכתה א היה מבין ופוסק שלכל היותר שהשופטת תחייב אותי בסכום מופחת מסכום התביעה. למרות שכל חומר הראיות הצדיק את טענותי לרבות העדה במשפט השופטת פסקה לרעתי וחייבה אותי בכל סכום התביעה, לתדהמתי המוחלטת.

יתירה מזו, השופטת הטילה עלי עוד קנס של 1000 ש"ח על כך שטענתי שהמוסך אשר רשום על הקבלה לא קיים בחיפה ובמקומו יש בניין מגורים. השופטת הפסיקה את הדיון ושלחה אותנו למוסך . התובעת הובילה אותנו לישוב אחר וחזרה לפנינו לבית המשפט . כשהגענו למשפט השופטת לא רצתה לשמוע את גרסתנו ודחתה אותנו"לכו הביתה {אנכי ורעייתי} תקבלו פסק דין בדואר". כאמור בפסק דין חייבה אותי בכל סכום התביעה ובנוסף 1000 ש"ח על כך שטענתי שאין מוסך כזה בחיפה . בזמן שהאמת זועקת לשמיים שאכן צדקתי אין מוסך כזה.

ראוי לציין כי פסק הדין הגיע באיחור בתקופת הסגר בקורונה ולאור גילנו ומצבנו הפיזי נמנע מאיתנו ולא יכולנו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בזמן.

הגשתי תלונה נגד השופטת לנציב תלונות הציבור שופט בית המשפט העליון בדימוס מר אורי שוהם אשר קבע במסקנתו שמשתרעת על שבעה עמודים שתלוני מוצדקת. מה זה עוזר לי שיש בידי אישור לתלונה מוצדקת שהשופטת גרמה לי לנזקים ואי אפשר לתבוע אותה.

ראוי לציין שפסק הדין הגיע באיחור בתקופת הסגר בקורונה ואנחנו לאור גילנו ומצבנו הבריאותי נמנע מאיתנו מלהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בזמן. עכשיו מה ניתן בכל זאת לעשות.