מאמר להדפסה

הסכים להתגרש בתנאי שיקבל פטור ממזונות

לא פעם אנו שומעים על מקרים בהם הבעל מתנה את נתינת הגט בוויתור על תשלום מזונות, מה אומר בית הדין הרבני בעניין? עו"ד יצחק ארז-קרט מציג מקרה מעניין אשר הגיע לכתליו של בית הדין הרבני בסוגיית התניית תשלום דמי מזונות

מקרה אשר הגיע אל בין כתליו של בית הדין הרבני עסק בתביעת גירושין בין בני זוג, פרודים מזה שנה, כאשר האישה עדיין לא קיבלה את גטה מבעלה. על פניו, הבעל הצהיר כי הינו מוכן לשחרר את אשתו מעגינותה וכלשכן אינו מעוניין אף בעצמו בקשר. אלא כי, דרש הבעל "מחיר" בתמורה למתן הגט ושחרור אשתו מעגינותה וזאת בעיקר בדמות פטור מדמי מזונות הילדים ובאופן קבוע. אם לא די בכך, במהלך הדיונים הפליא הבעל להטיח בפני האישה, הכפשות מכוערות והתרכז בדמוניזציה של אשתו.  

 

האם הצליחה האישה להתגרש מבעלה ולהשתחרר מעגינותה? ואם כן, האם שילמה את המחיר אותו נקב בעלה? על פסיקתו של בית הדין במקרה בכתבה שלפניכם...


הבעל: אני מסכים להתגרש בתנאי שתוותרי לי על המזונות

 

מקרה עמו התמודד בית הדין הרבני לאחרונה, עסק בבני זוג נשואים+2 ילדים קטינים, אך שחיים בנפרד מעל שנה, קרי פרודים. עוד בראשיתם של ההליכים המשפטיים, בין בני הזוג, דרשה האישה כי בעלה ייתן לה גט וישחררה מקשר הנישואין, בו לא חפצה יותר. הבעל מצדו, הסכים באופן עקרוני למתן הגט, אלא כי התנה פעולה זו בתנאים מתנאים שונים. במילים אחרות, הבעל התנה את גירושיו מאשתו בקבלת הטבות ממוניות שונות, כאשר בעיקרן, פטור מתשלום מזונות ילדיו לצמיתות. בהמשך לכך, לא חסך הבעל את שבטו מאשתו העגונה, כאשר במהלך הדיונים בבית הדין ובשיתוף פעולה של מקורביו, הכפיש וקילס אותה, דבר שוודאי הגיע אף לאוזניהם של ילדיהם הקטינים והמשותפים.
 

בנוסף, הבעל המעגן ניסה, ללא הצלחה, לצייר תמונה אל מול עיניו של בית הדין, שכביכול הינו דואג לילדיו ולכן בין השאר מעוניין שיעברו קרוב אליו, לבני ברק. עם זאת, לא נעלמה מעיניו של בית הדין אף העובדה, כי האב הקפיד שלא לדרוש משמורת על ילדיו. בית הדין התבטא בחריפות, בנוגע להתנהגות האב כגון, "אדם שטובת בניו הקטנים מול עיניו אינו מכפיש את אמם על כל גבעה ותחת עץ רענן" או, "כך מתנהלים רק סחטנים מהסוג השפל ביותר." וכמו כן, "...מסתבר שלעתים מי שאינם צדיקים, ממונם חביב עליהם מנפש ילדיהם."


משמורת הילדים

 

כאמור, בדיונים אשר התקיימו לפני בית הדין הרבני, ביקש האב, לדבריו מתוך דאגה בין השאר לחיי הרוח של ילדיו, כי יעברו לקרבת מגוריו בעיר בני ברק. לאור זאת, נפנה בית הדין לבדוק את הסוגיה ולברר האם באמת מעברם של הקטינים ישרת את טובתם. לכן, פנה בית הדין לרב הקהילה, בה חיים ילדיהם המשותפים של בני הזוג עסקינן. לדברי הרב בנושא, טובתם של הילדים מחייבת השארתם באזור מגוריהם הנוכחי, שכן הינם מעורים זה מכבר בחברה שבאזור מקום מגוריהם. בנוסף, דעתו זו הנחרצת של הרב נתמכה בזו של שירותי הרווחה.

 

תביעת המזונות

 

ראשית יצוין, כי אף בזמן קיום הדיונים בנושא מזונות הילדים, שהתקיימו בבית הדין, במקום לעסוק בגופו של עניין, התרכז הבעל בעיקר בהכפשתה של אשתו. האב טען, כי הכנסתו הינה נמוכה ביותר ואינה עולה על סך של 2,000 ₪. עם זאת ציין בית הדין את עצם העובדה שאף לא הוכחשה על ידי הגבר, כי הינו נתמך על ידי "קופת צדקה אלמונית" במטרה להילחם באשתו וכפועל יוצא מכך להותירה עגונה. לכן, התייחס בביטול בית הדין לגבי אמינות טענותיו, של הבעל, בדבר הכנסותיו. בית הדין לקח בחשבון בהחלטתו אף את עצם העובדה כי האישה שוכרת דירה וכן כי על פי ההלכה על גבר לעשות הכול בכדי לזון את ילדיו.


אשר על כן נפסק בסופו של יום כי:

  • על הבעל לתת לאשתו את גטה.

  • הילדים יוותרו במשמורת האם.

  • על האב לשאת במזונות ילדיו הזמניים בסך של 3,500 ₪.

  • ייקבע מועד לדיון בדבר מזונות קבועים.