מאמר להדפסה

מהם מזונות אשה וכיצד הם נקבעים?

החלטתם להתגרש? בשלבי עריכת הסכם גירושין? מאמר מערכת על הדרך בה נקבע דמי מזונות לאשה.

לפי המשפט הישראלי "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הדין האישי החל עליו". כלומר, זוג יהודים חייבים במזונות האחד כלפי השנייה לפי הדין העברי. הדין העברי מבחין הבחנה ברורה בין חובת המזונות המוטלת על הגבר – מזונות אישה, לבין היעדר חובת המזונות המוטלת, כעיקרון, על האישה.

 

חובת הגבר היא תשלום מזונות אישתו. התפיסה והרציונאל המנחה הוא שזו חובה כחלק מהנישואין- הגבר חייב בפרנסת אישתו בעוד היא חייבת במלאכות שונות כגון יחסי אישות ומלאכות הבית.

 

חובתו של הדבר - מזונות אישה כוללים את החובה למדור כלומר, קורת גג, לבוש, מזון וריפוי.

 

האם המשמעות היא כי חובה על הבעל לדאוג לאישתו לדירה במגדלי אקירוב? לא ממש. היקף החובה יקבע בהתאם למקובל.

 

כיצד יקבע מה מקובל כתשלום מזונות אישה ?

 

הכלל הבסיסי הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו": רמת החיים של האישה חייבת להיות הגבוהה מבין שתיים- אם האישה מגיעה מרקע סוציו-אקונומי ממוצע והתחתנה עם גבר בעל אמצעים- היא תעלה ברמת חייה. אם האישה התחתנה עם סטודנט חסר אמצעים שברבות השנים צבר רכוש וממון- חובתו של הגבר לדאוג לרמת חייה הגבוהה יותר. אולם, אם האישה נישאה לגבר אמיד שירד ברבות השנים מנכסיו- "אינה יורדת עימו"- הגבר, לכאורה, עדיין חייב לאפשר לאישתו רמת חיים גבוהה.

 

האם מכאן נובע כי גבר "ממוצע" שנישא לביתו של אוליגרך חייב יהיה לבנות לה בית בכפר שמריהו ולהלבישה במיטב מחלצות קולקציית החורף של גוצ'י?

 

לא. אם הגבר לא מסוגל לעמוד בסטנדט הגבוה המתואר, הוא לא יחוייב בכך בפועל. הלכה למעשה, הפרשנות הניתנת על-ידי בתי הדין הרבניים היא "מציאותית" לעולם לא יחוייב הגבר בתשלום מזונות אישה למה שאין ברשותו ואולם, הבחינה תעשה לפי "פוטנציאל ההשתכרות" של הגבר ולאו דווקא לפי הסכומים הממשיים הקיימים בחשבון הבנק שלו.

 

מקרה מובהק הוא פסק-דין רוזנצוויג אשר עסק בסוגיה של מזונות אישה: דובר היה בזוג נשוי כאשר הגבר היה סטודנט אשר הועסק בחצי משרה. בית-הדין חייב את הגבר במזונות הגבוהים פי שניים ממשכורתו בנימוק כי פוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה מתפוקת עבודתו בפועל. למעשה, בית-הדין הורה לבעל "להפסיק להתעצל ולצאת ולעבוד!"

 

שובינסטי לא? אולי...

 

אכן נראה כי מדובר בחובה חד-סיטרית ואולם, היו מקרים נדירים בהם האישה חוייבה במזונות בעלה. אחד המקרים המפורסמים יותר נידון בפסק-דין שפירא בו דובר על גבר שהפך לנכה במאמת האחוזים במהלך שנות נישואי הזוג ואילו אשתו, לה פוטנציאל השתכרות גבוה, עזבה אותו. האישה חוייבה במזונות בעלה ואולם, יש להדגיש כי מקור החובה, כפי שהוסבר בפסק-הדין, היה מכוח "דיני צדקה" ולא על-בסיס חובת המזונות במשפט העברי.

בעיקרון, ניתן להעלות על הדעת מצב בו אף בעלה של אוליגרכית יחוב במזונותיה גם אם הוא עצמו "רק עשיר".