מאמר להדפסה

האם מותר לשתות ולנהוג?

התשובה לשאלה "האם מותר לשתות ולנהוג" היא לכאורה – כן. אך לפני שאתם ממהרים לשמוח, שימו לב שנכתב "לכאורה". מאת עו"ד אולגה שץ-אברבך.

האם מותר לשתות ולנהוג ? 

התשובה לשאלה "האם מותר לשתות ולנהוג?" היא לכאורה – כן. אך לפני שאתם ממהרים לשמוח, שימו לב שכתבתי "לכאורה". וזאת מדוע?
 
אמנם החוק אינו אוסר באופן גורף על נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, אלא אוסר על "נהיגה בשכרות", אך באותה עת החוק קובע כי "שיכור" הוא מי שנמצא בדמו ריכוז אלכוהול העולה על הקבוע בחוק. את ריכוז האלכוהול בודקים באמצעות בדיקת דם או בדיקת "ינשוף", ואין שום משמעות לשאלה כמה ואיזה אלכוהול הנהג שתה טרם נהיגתו ברכב.
 
כך, לדוגמא, ייתכן מצב בו שני חברים ששתו יחדיו חצי ליטר בירה, ולאחר מכן נהגו כל אחד במכוניתו, ונעצרו לבדיקת "ינשוף" – האחד יעבור את הבדיקה בהצלחה וישוחרר, ואילו האחר ימצא שיכור עפ"י החוק, רכבו יוחרם, רישיונו יותלה ויוגש נגדו כתב אישום, בו תיוחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, שהעונש המינימאלי הקבוע לצידה בחוק הוא פסילת רישיון למשך שנתיים. כיצד זה ייתכן?
 
יש גורמים רבים שמשפיעים על קצב ספיגת האלכוהול ועל ריכוז האלכוהול שיימדד בדם או בנשיפה; כך, למשל, ריכוז האלכוהול בדמו של מי שאינו מורגל בשתייה יהיה, ככל הנראה, גבוה יותר מהריכוז בדמו של מי שנוהג לצרוך מידי פעם משקאות אלכוהוליים, נהג רזה שמשקלו נמוך יושפע יותר מנהג בעל ממדי גוף גדולים, ומי שלא ישן במשך פרק זמן ממושך או מי שצורך אלכוהול על קיבה ריקה – יושפע אף הוא במידה גדולה יותר, ותוך פרק זמן קצר יותר. לרוב, קשה לצפות מראש אם מי ששתה כמות לא גדולה של אלכוהול יעמוד בהצלחה בבדיקת השכרות, אם יידרש לבצעה.
 
כאמור, עפ"י החוק "שיכור" הוא מי שנמצא בדמו ריכוז אלכוהול העולה על הריכוז הקבוע בחוק. הריכוז שנקבע בחוק לגבי מרבית הנהגים הוא 240 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף (ובפסיקה הועלה ריכוז זה ל-290 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף). בסוף שנת 2010 הוסף סעיף 64ב(3א) לפקודת התעבורה, ובו נקבע ריכוז אלכוהול נמוך מאוד, של 50 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף, לנהג שהוא "נהג חדש", נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, לנוהג ברכב ציבורי ולנוהג ברכב שמשקלו עפ"י רישיון הרכב הוא מעל 3,500 ק"ג.
 
כך, בהמשך לדוגמא הקודמת, גם אם אצל שני החברים יימצא ריכוז אלכוהול זהה בבדיקה (למשל – 200 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף), ייתכן כי אחד מהם ייחשב כשיכור עפ"י החוק (למשל, כיוון שטרם מלאו לו 24 שנים), ואילו האחר, שכבר הספיק לחגוג את יום הולדתו ה-24, יצא ללא פגע, אך כיוון שהוא מבוגר מחברו, והריכוז שנקבע לגביו בחוק גבוה יותר.