מאמר להדפסה

מעמדו המיוחד של הסכם הגירושים

הסכם גירושים הינו הסכם יוצא דופן במובן זה שכדי שהוא ייכנס לתוקף, אין די בחתימת הצדדים עליו, אלא עליו גם לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973).

אישור ההסכם כאמור מקנה לו תוקף של פסק דין, באופן לפיו ניתן לאכוף אותו באמצעות הליכי הוצל"פ במידה שהוא מופר.

הסכם גירושין שאושר על ידי ערכאה מוסמכת הינו, איפוא, הסכם מיוחד, בעל מעמד כפול, וזאת הן של הסכם רגיל, והן של פסק דין. כתוצאה מכך ניתן להגיש תביעה לביטול הסכם גירושים הן לפי עילות הביטול שלפי דיני החוזים הכללים, והן לפי העילות לביטול הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין, וזאת בשל פגם שנפל בהליך אישור ההסכם על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

עם זאת, לפי הפסיקה, ניתן לבטל הסכם גירושים בעילות אלו רק במקרים חריגים, ומטעמים משמעותיים וכבדי משקל, וזאת מאחר שהסכם גירושים הינו למעשה הסכם פשרה, אשר נועד להביא לסופיות ההליכים בין הצדדים. כלומר, מדובר בהסכם שבמסגרתו בני הזוג הסכימו להתפשר ולוותר על חלק מטענותיהם ההדדיות, על מנת להגיע להסכם שיביא לסיום הסכסוך ביניהם (ע"א 4/80 מונק נ' מונק).

מצד שני, בפסיקה גם נקבע שאין לבטל הסכם גירושים רק בגלל שהתנאים שנקבעו בו אינם סבירים, או כוללים ויתורים משמעותיים של אחד הצדדים, וזאת במקרה שאותו צד אכן היה מודע היטב ובאופן מלא למשמעות הויתורים שלו בעת כריתת ההסכם, והוא הסכים להם מרצונו החופשי והמלא, ולא בשל לחץ בלתי הוגן שהצד השני הפעיל עליו. שכן, לא אחת קורה שאחד הצדדים מוכן להסכים מרצונו החופשי לתנאים בלתי סבירים לכאורה, וזאת כדי לקדם את הליך הגירושים ולהביא לסיום הסכסוך בין הצדדים. כלומר, קיימת סברה במקרים אלו לפיה ייתכן שאחד הצדדים יסכים לויתורים מרחיקי לכת כדי לסיים את הסכסוך, ולכן שיקולי כדאיות אינם מהווים עילה להתערבות בית המשפט בהסכמי גירושים שאושרו כדין.

אלמנט מיוחד נוסף שיש לשים לב אליו הוא שהסכם גירושין עוסק בדרך כלל במגוון סוגיות שונות, כגון מתן הגט, חלוקת הרכוש (ובמיוחד פירוק השיתוף בדירת המגורים), מזונות ילדים, מזונות אישה, ומשמורת ילדים והסדרי ראיה. כלומר, מדובר בהסכם רוחבי, שמשלב בתוכו סוגיות שונות, שלא רק עומדות בפני עצמן, אלא גם קשורות זו בזו. כתוצאה מכך, הפסיקה רואה בהסכם גירושין כהסכם שאינו ניתן להפרדה לחלקים, אלא כהסכם שכולל התחייבויות ששלובות זו בזו. יחד עם זאת, יש לשים לב שכאשר מדובר בתביעה לשינוי תנאי הסכם הגירושים בדבר סכום מזונות הילדים (הן להגדלתו והן להקטנתו), או בדבר משמורת הילדים והסדרי הראיה, הכלל הוא שניתן להגיש תביעה כזו בכל מקרה שבו חל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.

ביטול הסכם גירושים לפי דיני החוזים הכללים

עילות הביטול של הסכם גירושים לפי דיני החוזים הכלליים, כוללות עילות שונות ומגוונות, ולרבות בגין פגמים ברצון שנפלו בעת כריתת ההסכם, הפרת ההסכם, והתנהגות הצדדים.  

עילות ביטול ההסכם בגין פגם שנפל בעת כריתת ההסכם, כוללות חוסר גמירות דעת, טעות, הטעיה, מרמה, קיפוח, עושק, כפיה, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, כריתת הסכם למראית עין, ועוד, כאמור בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973.

דוגמאות למקרים שבהן ניתן לעתור לביטול ההסכם לפי עילות אלו: כאשר אחד הצדדים הפעיל במהלך המו"מ לכריתת ההסכם לחץ בלתי הוגן על הצד השני כתנאי להסכמתו למתן הגט, ולמשל, התנה את מתן הגט בויתור הצד השני על חלקו ברכוש המשותף, אזי ניתן לעתור לביטול ההסכם בעילת עושק; כאשר אחד הצדדים הסתיר מהצד השני במהלך המו"מ לכריתת הסכם נכסים ורכוש שנכללים במסגרת הרכוש המשותף של הצדדים, (כגון חשבונות בנק, בתים, מניות בחברות, וכדומה), ניתן לעתור לביטול ההסכם בעילות מרמה וניהול המו"מ לכריתת ההסכם בחוסר תום לב; כאשר מדובר בהסכם גירושים פיקטיבי, שנערך על מנת להבריח נכסים מפני נושים של אחד מבני הזוג, וזאת בשעה שבני הזוג המשיכו למעשה לחיות יחדיו ובאופן זוגי, ניתן לעתור לביטול ההסכם בעילת הסכם למראית עין, וכיו"ב.  

דוגמא נוספת לביטול הסכם עקב פגם בכריתתו נדונה בתיק תלה"מ 7749-11-17 א.ק. נ' ז.ק.

תיק זה עסק בעתירה לביטול הסכם גירושים שנחתם בין בני זוג שהתגרשו לאחר 20 שנות נישואים, ולהם ארבעה ילדים, שהגדולה הייתה בת 19.

הסכם הגירושים קבע, בין היתר, שהמשמורת על הילדים תינתן לאם, וכי האב ישלם מזונות ילדים בסך של 5,000 ₪, אשר לא יופחת עד שבתו הבכורה תגיע לגיל 27 (!) עוד נקבע שהאב גם יעביר לאם את מחצית הזכויות בבית המגורים שלהם, שמוערך בכ- 1,400,000 ₪, בתמורה לסך של 80,000 ₪ בלבד, וזאת בשעה שכל תכולת הבית, וכן הרכב של בני הזוג, יועברו אף הם לאם. ואם לא די בכך, ההסכם אף קבע שהאב יעביר סך של 48,000 ₪ בגין השיפוץ שערכו הצדדים בבית, וזאת למרות שהבית עבר כאמור לבעלותה המלאה של האם.  

האב הגיש תביעה לביטול הסכם הגירושים בעילת עושק, בטענה שהוא חתם על ההסכם בעודו שרוי בדיכאון ובמצב נפשי קשה, וכי האם ניצלה את מצוקתו בעת חתימת ההסכם, תוך הפעלת לחצים ואיומים שונים עליו לפיהם הוא לא יראה את ילדיו וכי כל כספו יילקח ממנו. עוד טען האב שהאם, אשר יזמה את הגירושים, נעזרה בעו"ד מטעמה כדי לערוך את ההסכם עבור שניהם, וזאת מבלי לומר לאב שאותה עו"ד מייצגת רק את האם, מבלי לשאול לדעתו לגבי תוכן ההסכם,  ואף מבלי להעביר לו טיוטות כלשהן של ההסכם לפני חתימתו עליו.

האם הכחישה את טענות האב, וטענה שההסכם נערך על ידי מגשרת ניטראלית, וכי הוא לא היה במצב נפשי קשה במועד חתימת ההסכם. אולם, בהסתמך על הראיות שהוגשו בתיק, בית המשפט קיבל את תביעתו של האב, בקובעו שההסכם קובע תנאים בלתי סבירים ומשקף בצורה מובהקת חוסר הגינות חוזית, ועל כן יש לבטלו בעילות עושק וניצול.

ביטול הסכם הגירושים בשל הפרת ההסכם רלוונטי במקרה בו אחד הצדדים מפר את הוראותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, שיורדת לשורשו של ההסכם להבדיל מהפרה רגילה. מדובר לדוגמא במקרה של הפרה חוזרת ונשנית של הסדרי הראיה או הפרה של הוראות חלוקת הרכוש המשותף, וכדומה.

ביטול הסכם הגירושים בשל התנהגות הצדדים רלוונטי בנסיבות בהן הצדדים לא נהגו בפועל לפי הוראות ההסכם, אלא סטו וחרגו מתנאיו, ובכך הביאו למעשה לביטולו. עם זאת, לפי הפסיקה, כדי להביא לביטול הסכם במקרה כזה, יש להוכיח שהצדדים חרגו מההסכם שלא באופן חד פעמי או בחריגות בודדות, אלא מדובר  בדפוס התנהגות מתמשך ועקבי של שני הצדדים, אשר משקף את גמירות הדעת של הצדדים לסטות מהוראות ההסכם.

ביטול הסכם גירושים בשל פגם שנפל בהליך אישורו  

כאמור לעיל, על מנת שהסכם הגירושים ייכנס לתוקף, אין די בחתימת הצדדים עליו, אלא עליו לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

לפי החוק, ניתן לאשר הסכם גירושים "רק לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" (סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון). כלומר, המחוקק קבע שאישור הסכם הגירושים לא ייעשה באופן אוטומטי וטכני, אלא הוא הטיל על בית המשפט ובית הדין את החובה לוודא לפני אישור ההסכם שבני הזוג אכן מבינים היטב את משמעות תוכנו של הסכם הגירושים וההשלכות שלו.

לפיכך, במידה שאחד הצדדים הסכים לויתור קיצוני על זכויותיו במסגרת הסכם הגירושים, כגון ויתור מלא או משמעותי על חלקו ברכוש המשותף, מבלי שהוא היה מודע למשמעות ויתור זה, או מבלי שהוא הסכים לו מרצונו החופשי, והערכאה שאישרה את הסכם הגירושים, עשתה זאת באופן טכני, ומבלי לברר עם אותו צד שהוא מבין את משמעות ויתורו והסכים לכך מרצונו החופשי, אזי ניתן לעתור לביטול ההסכם בגין פגם זה.  

היכן מגישים תביעה לביטול הסכם גירושים

את התביעה לביטול הסכם הגירושים יש להגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שאישר אותו מלכתחילה (ע"א 394/88 מאייר נ. מאייר, בג"צ 6103/93 סימה לוי נ. בית הדין הרבני הגדול).

כאמור, כדי שהסכם גירושים ייכנס לתוקף, יש לאשר אותו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בית המשפט העליון קבע שכדי לבטל את הסכם הגירושים, יש להגיש את התביעה לביטולו בפני הערכאה הדיונית שאישרה אותו מלכתחילה. לא ניתן להגיש תביעה לביטול גירושים בפני ערכאה אחרת, וזאת גם אם הצדדים עצמם מסכימים לכך.