מאמר להדפסה

תפקיד מנהל העיזבון הינו לנהל את נכסי העיזבון במקרים מורכבים בהם היורשים לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם. במסגרת תפקיד זה עליו לכנס ולרכז את כל נכסי העזבון, לשמור עליהם, לסלק את חובות העזבון, ולחלק לאחר מכן את יתרת העזבון בין היורשים, והכל בכפוף להוראות הדין ובית המשפט ובפיקוח האפוטרופוס הכללי.

מתי צריך למנות מנהל עיזבון

ככלל, אין חובה למנות מנהל עיזבון, וברוב המקרים גם אין צורך במינוי זה, גם אם המוריש עצמו ביקש למנות מנהל עיזבון בצוואתו, וזאת מאחר שהיורשים בדרך כלל יכולים לנהל בעצמם את העיזבון או למנות מיופה כח שיפעל מטעמם וללא צורך במינויו באופן רשמי כמנהל עיזבון.

לפיכך, הצורך במינוי מנהל עיזבון מתעורר בדרך כלל במקרים מורכבים שבהם היורשים אינם יכולים לנהל את העיזבון בעצמם, וזאת מסיבות שונות. מדובר, למשל, במקרים הבאים: היורשים הינם קטינים, פסולי דין, חסויים, או נעדרים; קיימים סכסוכי ירושה ומחלוקות עזות בין היורשים; יש צורך לאתר את כלל היורשים ו/או הנכסים של העיזבון (במיוחד כשמדובר באיתור נכסים בחו"ל, לרבות חברות, נכסי מקרקעין, וחשבונות בנק); יש צורך לנהל באופן שוטף את נכסי העיזבון (כגון חברות פעילות או נכסים מושכרים); יש צורך לטפל בסילוק חובות והתחייבויות רבים שרובצים על נכסי העיזבון ו/או לגבות חובות רבים כלפי העיזבון; יש צורך לנהל הקדש או נאמנות שהמוריש ציווה להקים בצוואתו, וכיו"ב.

יש לקחת בחשבון שמינוי מנהל העיזבון כרוך בהוצאות שונות, ומנוהל בפיקוחם של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי, דבר שמצריך הגשת פרטה ודו"חות לאפוטרופוס הכללי וכן הגשת בקשות שונות לבית המשפט. לפיכך, מומלץ לבדוק היטב את נסיבותיו של כל מקרה לגופו כדי להחליט האם יש מקום למנות בו מנהל עיזבון, וזאת כדי להימנע ממינוי מיותר שעלול להעמיס על העיזבון הליכים ביורוקרטיים והוצאות שלא לצורך, ולסרבל את אופן חלוקת נכסיו בין היורשים.

כיצד ניתן למנות מנהל עיזבון

לפי סעיף 78 לחוק הירושה, כל מעוניין בדבר רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון בפני הערכאה המתאימה. לפיכך, לא רק היורשים רשאים להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון, אלא גם כל אדם אחר שיש לו אינטרס בכך, כגון נושה של המוריש, נושה של יורש, ואף האפוטרופוס הכללי כב"כ היועמ"ש לממשלה.

עם זאת חשוב להבין שהבקשה תתקבל רק במידה שאכן קיים צורך ממשי במינוי מנהל עיזבון, ובהעדר צורך כזה לא ימונה מנהל עיזבון, וזאת גם אם המוריש עצמו ביקש זאת במסגרת צוואתו, או רק בגלל שכל היורשים ביקשו זאת.

את הבקשה למינוי מנהל עיזבון יש להגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, או רשם הירושה, וזאת כמפורט להלן:

1. אם המוריש הותיר צוואה שבה הוא ציין את מי הוא רוצה למנות כמנהל עזבונו: אין צורך בהסכמת היורשים לפי הצוואה למינוי מנהל העיזבון, וניתן להגיש את הבקשה בפני בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, או רשם הירושה.
2. אם המוריש לא הותיר צוואה שבה הוא ציין את מי הוא רוצה למנות כמנהל עזבונו: אם כל היורשים מסכימים לגבי זהות מנהל העיזבון - יש להגיש את הבקשה בפני רשם הירושה, ואם לא כולם מסכימים בעניין זה - יש להגישה בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

את מי ניתן למנות מנהל עיזבון

ככלל, ניתן למנות לתפקיד מנהל העיזבון אדם יחיד (מה שקורה בדרך כלל), או תאגיד ואף את האפוטרופוס הכללי, אם כי מדובר במצב נדיר (סעיף 79 לחוק הירושה). ניתן למנות לתפקיד זה גם את אחד היורשים, אך זאת בתנאי שאין ניגוד אינטרסים בינו לבין יתר היורשים.

בכל מקרה, מינוי הגורם המוצע לתפקיד מנהל העיזבון תלוי בהסכמתו, ועליו גם להודיע לבית המשפט על הסכמתו להתמנות לתפקיד זה (סעיף 80 לחוק הירושה). לפיכך, לא ניתן למנות לתפקיד מנהל העיזבון את מי שאינו מסכים לכך וזאת בעל כורחו.

אם המוריש קבע במסגרת הצוואה שלו שהוא מבקש למנות אדם מסויים לתפקיד מנהל עזבונו, בית המשפט ימנה את אותו אדם לתפקיד מנהל העיזבון, למעט במקרה בו שאותו אדם שאינו יכול או מסכים לקבל את המינוי, או במקרה שבית המשפט קבע שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 81 לחוק הירושה).

אם המוריש לא ציין בצוואתו אדם מסויים שהוא מבקש למנותו שמנהל העיזבון, ניתן למנות אדם שהוצע בהסכמת כל הנוגעים בדבר. בהעדר הסכמה כזו, בית המשפט רשאי למנות לתפקיד זה מועמד משלו.

תפקידי המנהל עיזבון

כאמור, תפקיד מנהל העיזבון באופן כללי הינו לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון, ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים על פי צו הירושה או על פי צו קיום הצוואה. עם זאת יובהר שתפקידיו וסמכויותיו של מנהל העיזבון בכל מקרה ספציפי נקבעים בהתאם להוראות צו המינוי שלו.

סעיף 79 לחוק הירושה קובע באופן כללי ש-"מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו", ובנוסף גם מפרט שורה של פעולות שאותן מנהל העיזבון רשאי לבצע רק לאחר שהוא קיבל מבית המשפט אישור מלכתחילה לבצע אותן.

הפעולות שמנהל העיזבון רשאי לבצע רק לאחר קבלת אישור בית המשפט, כוללות העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה; פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; מתן ערובה;  כל פעולה אחרת שבית המשפט קבע שהיא טעונה אישור שלו במסגרת צו המינוי או לאחר מכן.

הפעולות שמנהל העיזבון יכול לבצע ללא אישור בית המשפט, כוללות ריכוז נכסי העיזבון ושמירתם; ניהול הכנסות והוצאות העיזבון; ניהול הליכים משפטיים כגון תביעות בשם העיזבון ו/או ניהול הגנה מפני תביעות כנגד העיזבון; תשלום חובות של העיזבון ו/או גביית חובות שמגיעים לעיזבון; חלוקת יתרת נכסי העיזבון ליורשים לפי צו הירושה או צו קיום צוואה, ועוד.  

בנוסף, בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו (סעיף 83 לחוק הירושה). לפיכך, בכל עניין שקשור למילוי תפקידו של מנהל העיזבון שאין לגביו הוראות בחוק, רשאי מנהל העיזבון לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לגבי אופן ביצוע תפקידו.

חובות הדיווח של מנהל העיזבון

כאמור, פעילותו של מנהל העיזבון נעשית לא רק בפיקוח בית המשפט אלא גם בפיקוחו של האפוטרופוס הכללי. לשם כך על מנהל העיזבון להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה שמפרטת את כל נכסי העיזבון וזאת תוך 60 יום לאחר מינויו, וכן להגיש לו דו"חות שנתיים ועם סיום תפקידו, שכוללים פרטים על הפעולות שנקט במסגרת ניהול העיזבון, לרבות התקבולים והתשלומים שנעשו בעיזבון, ולצרף אסמכתאות מתאימות.

מנהל עיזבון זמני

בנוסף למינוי מנהל עיזבון קבוע, ניתן למנות גם מנהל עיזבון זמני, ויש להבין את ההבדלים ביניהם.  

בעוד שמנהל העיזבון הקבוע ממונה רק לאחר הוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה, מנהל העיזבון הזמני ממונה לפני הוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה, וזאת כאשר קיים צורך דחוף לשמור על נכסי העיזבון ולטפל בהם כבר בשלב שבין פטירת המוריש ועד להוצאת צווים אלו. מדובר, למשל, במקרים שבהם יש צורך דחוף לגבות חובות שמגיעים לעיזבון, או כאשר קיים חשש שייגרם נזק לנכסי העיזבון אם הם לא ינוהלו באופן שוטף (כגון חברות פעילות או נכסים להשכרה), או כאשר קיים חשש לפגיעה באינטרסים של יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כגון קטינים ואנשים מוגבלים, וכיו"ב.  

בנוסף, מנהל עיזבון זמני מתמנה לתקופה של חצי שנה או עד למתן צו ירושה/קיום צוואה (לפי המוקדם ביניהם) ואילו מנהל עיזבון קבוע מתמנה עד לחלוקת העיזבון ולתקופה של שנתיים (אא"כ נקבע אחרת בצו המינוי). ניתן לבקש להאריך את כל אחת מהתקופות האלו.

שכר הטרחה של מנהל העיזבון

מנהל העיזבון רשאי לקבל שכר טרחה עבור פעילותו. לשם כך עליו להגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה בפני בית המשפט. בית המשפט רשאי לקבוע שכר טרחה שלא יעלה על 3% משווי העיזבון, ובהתחשב בשווי הכולל של נכסי העיזבון, סוג הנכסים שבעיזבון, טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

יחד עם זאת, אם מנהל העיזבון ביצע פעולות חריגות במסגרת ניהול העיזבון או שהוא השקיע מאמץ מיוחד לצורך ביצוע התפקידים הרגילים של מנהל העיזבון, בית המשפט רשאי להגדיל את שכר הטרחה שלו לעד 4% משווי העיזבון.

סיום תפקידו של מנהל העיזבון

קיימים מספר מקרים שבהם מסתיים תפקידו של מנהל העיזבון. בדרך כלל, תפקיד מנהל העיזבון מסתיים כאשר מנהל העיזבון הגיש הודעה על סיום תפקידו, ובית המשפט אישר אותה. עם זאת, מנהל העיזבון רשאי גם להתפטר מתפקידו, אולם לשם כך עליו להגיש הודעה על התפטרותו לבית המשפט, ולקבל את אישורו להתפטרות. בנוסף, בית המשפט רשאי גם לפטר את מנהל העיזבון, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת בית המשפט עצמו, וזאת כאשר מנהל העיזבון לא מילא את תפקידו כראוי או אם בית המשפט מצא סיבה אחרת לפיטוריו (סעיף 92 לחוק הירושה).