מאמר להדפסה

נדמה שכיום, בעידן הסלולר, העולם כולו מנוהל ע"י תוכנות מחשב ואפליקציות. אנחנו מזמינים מונית דרך אפליקציה, מודדים דופק באמצעות אפליקציה ומכירים בני זוג באפליקציה. אין ספק, כי לתוכנות ואפליקציות מסוימות יש ערך מעשי וכלכלי רב, ולכן למפתחי תוכנות ואפליקציות יש אינטרס להגן על ההמצאות שלהם מפני השתלטות של מתחרים.

עם זאת, מבחינה משפטית מעמדן של תוכנות הוא מורכב. מפתחי תוכנות ואפליקציות נוטים להתייחס אל הפיתוחים שלהם כהמצאות מקוריות לכל דבר ומעוניינים לרשום עליהן פטנט כדי למנוע ממתחרים להפיץ אפליקציות דומות, אך בעולם המשפט, לא תמיד רואים זאת כך.

פטנט או זכויות יוצרים?

המחלוקת העיקרית בדיני קניין רוחני ופטנטים, בכל הנוגע לתוכנות ואפליקציות, היא איזו הגנה ראוי לתת להן: הגנה מסוג זכויות יוצרים או הגנה מסוג פטנט?

את הגנת הפטנט מקובל להעניק למוצרים או תהליכים טכנולוגיים, הנחשבים להמצאה מקורית. רישום פטנט על מוצר או תהליך טכנולוגי מקנה לבעל הפטנט מונופול על ההמצאה שלו לפרק זמן מסוים, המשתרע לרוב על 20 שנה מיום הגשת בקשת הפטנט. לבעל הפטנט מוקנית שליטה בלעדית על השימוש שנעשה בהמצאה שלו, ובמקביל הוא רשאי למנוע מאדם אחר לעשות שימוש ברעיון שעומד ביסוד ההמצאה כפי שהוגדרה בפטנט הרשום, גם אם אותו אדם פיתח באופן עצמאי את הרעיון. לדוגמה: פטנט שנרשם על נוסחה ייחודית למשקה קל שטרם נראה בשוק, מקנה לבעל הפטנט את האפשרות למנוע ממתחרים לעשות שימוש בנוסחה זו כדי להפיץ  משקה קל משלהם, גם אם המתחרים פיתחו את הנוסחה בעצמם.

זכויות יוצרים נועדו לעומת זאת, להגן על יצירות מקוריות – לרוב יצירות אמנותיות - אך לא על הרעיון שביסודן. לבעלים של זכויות היוצרים יש את הזכות הבלעדית להפיץ את היצירה ולשלוט בנעשה בה, אך אין לו מונופול על הרעיונות עליהן מבוססת היצירה. כך למשל, לבעלים של זכויות יוצרים על ספר, יש את הזכות למנוע העתקה והפצה של תכני הספר כמות שהם, ע"י אחרים, אך בדרך-כלל הוא לא יוכל למנוע מאדם אחר לפרסם ספר עם קו עלילה בסיסי דומה או העוסק בנושא דומה.  

תוכנות: המצאה או יצירה?

כאשר השימוש בתוכנות מחשב ואפליקציות הפך להיות נרחב, התעוררה השאלה אם יש להתייחס אליהן כאל המצאה או כאל יצירה. העמדה של הפסיקה וכן של רשמי הפטנטים אינה חד-משמעית.

מצד אחד, יש הרואים בתוכנות יצירה, הראויה להגנה מסוג זכויות יוצרים, ולא המצאה, הראויה להגנה מסוג פטנט. הנימוק לכך הוא הרצון לעודד תחרות בשוק התוכנה ולאפשר למתכנתים לפתח תוכנות באופן חופשי יחסית. הגנת זכויות היוצרים  מאפשרת למנוע שימוש של אחרים בקוד התוכנה המדויק שנכתב, אך אינה מאפשרת למנוע שימוש בתוכנה או אפליקציה שפועלת באופן דומה או זהה, על בסיס קוד שונה או קוד שנכתב בשפת תכנות שונה.

מצד שני, במשך השנים, הפסיקה ורשמי הפטנטים בארץ ובמדינות אחרות, הכירו בכך שתוכנות מסוימות, ובייחוד אפליקציות המיועדות לשימוש מעשי מידי, ראויות להגנה מסוג פטנט. 

הפסיקה בארה"ב: מה אומרת אליס?

בשנת 2014 פרסם בית-המשפט העליון האמריקאי פסק-דין שנחשב למרכזי בתחום בהגנה הקניינית על תוכנות ואפליקציות. באותו פרשה, המכונה פרשת אליס (Alice),  רשמה חברת אליס ארבעה פטנטים על תוכנות בתחום המסחר וניהול הסיכונים, אך בנק מסוים ביקש מבית-המשפט לקבוע, כי פטנטים אלה אינם תקפים, שכן אי-אפשר לרשום פטנטים על תוכנות.

בפסק-הדין נקבע כי חברת אליס אכן לא הייתה זכאית לרשום פטנטים על התוכנות שעמדו במחלוקת, אך במקביל, לא פסל בית-המשפט את האפשרות העקרונית לרשום פטנט על תוכנות. נקבע כי ניתן לרשום פטנט על תוכנה כל עוד מתקיימים ארבעה  תנאים המבטיחים שיסוד ההמצאה אינו רעיון מופשט או תופעה טבעית (בין אם ידועה או לא).

הפסיקה של אליס החלישה את מעמד הפטנטים בתחום התוכנה, אך באותה שנה, בכל זאת אישר בית המשפט העליון לערעורים בארה"ב פטנט בתחום התוכנה הנוגע למסחר באינטרנט: במשפט של חברת DDR נגד חברת Hotels.com. פסק-דין זה דווקא תרם לחיזוק מעמד הפטנטים בתחום התוכנה בארה"ב.

המצב בישראל

בשנת 2012 פרסמה רשות הפטנטים הישראלית הוראות עבודה שקובעות באילו מקרים ניתן לרשום פטנט על תוכנות ואפליקציות. בדומה להלכה של פסק-דין אליס, ההוראות אינן פוסלות את האפשרות לרשום פטנט על תוכנה, אך מציבות תנאים לכך.

התנאי המרכזי הוא כי לתוכנה או לאפליקציה יהיה "אופי טכנולוגי מוחשי". הגדרה זו היא כללית ולא ניתן לדעת בוודאות אילו תוכנות ייחשבו כעונות עליה. עם זאת, נראה כי ההגדרה פותחת את האפשרות לרשום פטנט על תוכנות ואפליקציות שנועדו לשימוש במכשיר ספציפי, כמו סמארטפון או מכשירים רפואיים, באופן שמשפיע על פעולת המכשיר עצמו ומייצר תהליך טכנולוגי חדש, שתלוי בתוכנה עצמה. לדוגמה: אפליקציה שמשפיעה על פעולת המצלמה או המסך של הסמאטרפון עשויה להיחשב כתוכנה בעלת אופי טכנולוגי מוחשי.

זכרו, כי נוסף על כך, לפי הדין בישראל, תוכנה או אפליקציה מוגנות ע"י זכויות יוצרים מרגע שהועלו על הכתב בצורת קוד מקור. בארץ, אין צורך ברישום פורמלי של זכויות יוצרים, לעומת פטנט שמצריך רישום, אך ניתן להפקיד את הקוד הכתוב של האפליקציה אצל עו"ד  במסגרת תצהיר, כראיה לבעלותכם על זכויות היוצרים של האפליקציה. זכויות אלה מקנות לכם בלעדיות על השימוש בעיצוב הגראפי של האפליקציה, וכן בטקסט ובאפקטים הויזואליים והצלילים הנלווים לאפליקציה.

במקביל, ניתן לרשום סימן מסחר על השם המסחרי שבחרתם לאפליקציה. רישום כזה מאפשר למנוע ממתחרים לעשות שימוש בשם זה.