מאמר להדפסה

מקרה מפתיע בתחום של דיני נזיקין - והפעם בנושא פגיעה בפרטיות. כלכליסט מדווח שאדם שתמונות עירום שלו שולבו, שלא בידיעתו, בספר שיצא לאור לפני שנתיים, יזכה לפיצויים ממחבר הספר, אריאל סמל. כך קבע בית משפט השלום בהרצליה.

תחילת הפרשה באפריל 2014, אז יצא לאור הספר "אנשי הפינגווין", שעוסק בחיי הלילה האפלים והפרועים בתל אביב בשנות השמונים המוקדמות, ושמו מהווה מחווה למועדון הפופולרי של התקופה, "הפינגווין". בספר שולבו תמונות מהתקופה, חלקן תמונות עירום פרובוקטיביות. לאחר יציאת הספר לאור, המגזין התל-אביבי ״טיים אאוט״ פרסם עליו כתבה, שהציגה חלק מהתמונות שבספר. בנוסף, סמל פרסם חלק מהתמונות בפייסבוק.

התובע, שהוא אחד המצולמים בספר, הזדעדע ונחרד כאשר נתקל בתמונה שלו שפורסמה במגזין. בעקבות זאת הוא הגיש בבית משפט השלום בהרצליה תביעה נגד אריאל סמל ועורכי ״טיים אאוט״. בתביעתו טען כי התמונות צולמו באופן פרטי בביתו, כמשובת נעורים אמנותית, וללא כל כוונה לפרסמן. עוד טען כי התמונות פגעו בשמו הטוב בכך ששייכו אותו לחבורת "אנשי הפינגווין", שמאופיינת בעיניו בפורענות, באלימות ובהפקרות מינית, כאשר מעולם לא היה חלק ממנה. הוא הוסיף ואמר כי פרסום התמונות פגע ביחסיו עם הוריו, דתיים שומרי מסורת.

סמל: התובע היה היה דוגמן עירום בתקופה בה צולמו התמונות

בתגובה לתביעה הגיב סמל, כי מאחר שצילם את התמונה, יש לו זכויות יוצרים עליה והיה יכול להשתמש בה כרצונו; ומלבד זאת, לא היתה כוונה בפרסום התמונה לשייך את התובע ל"אנשי הפינגווין". בנוסף, אמר כי בעת צילום התמונה, התובע היה דוגמן עירום אקסטרווגנטי אשר ביקש ממנו לעשות לו "בוק".

עורכי ״טיים אאוט״ אמרו שהכתבה עסקה בספר ולא שייכה את התובע לקבוצת הפינגווין; בנוסף, טענו שלפני הפרסום וידאו שלסמל יש זכויות על התמונה ופעלו בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית בכל הקשור לפרסומה.

השופט אילן סלע קבע שהבעלות על התמונות אינה רלוונטית, אלא עניין ההסכמה לפרסומן. השופט לא השתכנע שהתובע הסכים לפרסום התמונות - גם אם היה נותן את הסכמתו לכך בעת שצולמו, מכיוון שיש נסיבות בהן אדם יכול לחזור בו בהסכמתו.

עוד אמר השופט שפרסום התמונות עשוי לבזות ולהשפיל את התובע, ועל כן הוא מהווה פגיעה בפרטיות ואף לשון הרע. את הטענה כי התובע היה דוגמן לא קיבל שכן לא הוצגו כל ראיות לטענה זו. לפיכך, הוא קיבל את התביעה וקבע שאריאל סמל ישלם לתובע פיצוי של 90 אלף ש"ח בגין הפרסום בספר ובאינטרנט וכן הוצאות שכר טרחה בסך 18 אלף ש"ח. עוד קבע כי הנתבעים כולם ישלמו לתובע 40 אלף ש"ח בגין הפרסום ״בטיים אאוט״, וכן הוצאות שכר טרחה נוספות בסך 9000 ש"ח.