מאמר להדפסה

השבוע בחדשות דיני מקרקעין, מדווח כלכליסט על פרשה בה אשה שקנתה דירה בחולון לפני 12 שנה ורצתה למכור אותה כמה שנים לאחר מכן, נתקלה בקשיים מצד העירייה כיוון שכונס הנכסים לא שילם את החובות על הדירה מתקופת הבעלות הקודמת. תחילת הפרשה בכך שהאשה רכשה את הדירה במסגרת הליכי מימוש שננקטו כלפי בעליה הקודמים על ידי בנק לאומי. כאשר רצתה למכור אותה, לפני חמש שנים, היא נתקלה בהתנגדות לכך מצד העירייה, שכן על הדירה היו חובות ארנונה והיטלי פיתוח בסך 200 אלף ש"ח מתקופת הבעלות הקודמת. 

בתגובה לכך, פנתה האשה אל כונס הנכסים, אשר מונה בזמנו על ידי הבנק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, בדרישה שיבצע את התשלום. על אף שהכונס הבטיח לה שישלח שליחים לעירייה על מנת להפיק שוברי תשלום לצורך ביצוע התשלום, בפועל לא התקבל תשלום מצדו. כדי להוציא את העסקה אל הפועל, האשה נאלצה לשלם את הסכום מכיסה, אך במקביל היא תבעה את הכונס, בטענה כי הפר את חובותיו כמטפל בנכס ואת הבנק כמי שמינה את הכונס. לטענתה, מלבד העובדה שנאלצה לשלם כסף רב מכיסה הפרטי, החוב שהתגלה עיכב את עסקת המכר וגרם לה נזקים.

בית המשפט: הבנק אינו אחראי למעשי הכונס; הכונס יפצה את בעלת הדירה

כאשר הטענות הוצגו בפני הכונס, טען כי החוב הוא של התובעת אשר במשך עשר שנים לא שילמה תשלומים שוטפים לעירייה; ואם היה לו חוב, אזי זה התיישן. בנוסף, אמר כי הסכם המכר לא ציין שעליו לשאת בתשלומי הארנונה על הדירה. כמו כן, הציג תדפיס ושובר לתשלום חוב ארנונה, המעידים, לדבריו, שנשא בתשלומים הנדרשים. מאידך, בנק לאומי טען כי בין הכונס והתובעת לא שררה יריבות אישית מרגע שהראשון מונה לטפל במכירה - ועל כן ביקש לדחות את התביעה של התובעת נגדו.

השופטת, ליאת הר ציון, קיבלה את טענת הבנק באשר לכונס. לעומת זאת, קבעה כי התדפיס שכביכול מעיד על תשלום, לא שולם כלל; ואף התייחסה למכתב ששלח הכונס לתובעת בו כתב כי הוא פועל לסידור עניין התשלום כמעיד על כך שהוא הכיר בחוב ככזה הנופל תחת תחום אחריותו ככונס הנכסים של הדירה. לאור זאת, החליטה השופטת לקבל את התביעה, והורתה לכונס לשלם לתובעת 200 אלף ש"ח והוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח. מאחר שהתביעה נגד הבנק נדחתה, השופטת הורתה לתובעת לשלם את הוצאות המשפט עבורו בסך 10,000 ש"ח.