מאמר להדפסה

"עבירת קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה"- תודו שזה נשמע לקוח מתסריט של סרט ריגול כלשהו וממש לא כמו שמה של עבירה המנויה בחוק העונשין הישראלי! אבל דווקא ההפיך הוא הנכון ולראייה, סעיף 99 לחוק העונשין המגדיר אילו מעשים ואיזה התנהגות תהווה עבירת קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה.

 

 

 

 

 

אז מה העבירה הזאת בכלל עושה בחוק העונשין שלנו? והאם באמת היו מקרים בישראל של קשירת קשר? קונספירציות של ממש?

 

 

גם לכך חוק העונשין נותן מענה (סעיף 91). אויב הוא מי שנלחם עם מדינת ישראל (פיסית) או מגדיר את עצמו כמי שנלחם עם מדינת ישראל. הוא יכול להשתייך לארגון טרור (מחבל) אבל לא חייב. ולשם הגדרתו כאויב לא חייב להיות מוכרז "מצב של מלחמה" ממשית ולא חייבות אפילו להתבצע "פעולות איבה" ממשיות נגד ישראל.

 

כלומר למרות שהמילה "מלחמה" מופיעה בשמה של כותרת העבירה ("קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה"), הכרזת מלחמה או אף קיומה הממשי- לא נדרש בפועל.

 

 

כל דבר שנעשה בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד מדינת ישראל. שוב, שימו לב כי נעשה שימוש במילה "מלחמה" אבל ניתן להחליפה גם במילה "מאבק" היות ולא מדובר ב"מלחמה של פעם" (חרבות, חניתות והכרזות שונות).

 

עיניכם הרואות כי ההגדרה מאוד מאוד רחבה (וחכו שתשמעו מה העונש בגין עבירה זו!): כל דבר שעשוי לסייע! ומהו "סיוע"? גם לכך חוק העונשין נותן מענה: מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לאויב או בידיעה שאותה ידיעה תגיע לאויב. ההגדרה גם מדגישה כי זה כלל לא משנה אם התנהלה באותה עת (זמן מסירת הידיעה) מלחמה או לא.

 

כלומר: אם מסרתי ידיעה בדבר מיקומם של בסיסים צבאיים (למשל) בהם ציוד צבאי חדשני לחיזבאללה (למשל) ובאותה עת לא התנהלה מלחמת לבנון ואף לא נפלה קטיושה אחת בישובי הצפון- זה לא משנה.

 

 

ועכשיו החלק המעניין ביותר: העונש בגין עבירת קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה: מוות. כן, כן, עונש מוות. זו אחת העבירות הבודדות בישראל בהן ניתן לגזור על הנאשם עונש מוות (עשיית דין בנאצים- משפט אייכמן, דוגמא אחרת).

 

למעשה, בזמנו הגישה סיעת מר"צ הצעת חוק לבטל את עונש המוות בכלל העבירות בישראל (כולל עבירת קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה) למעט במקרים של עשיית דין בנאצים ופשעים נגד העם היהודי.

 

 

המטרה היא בעיקר הרתעתית. נוכח המציאות הבטחונית המורכבת בה מצויה מדינת ישראל מיום הקמתה (ולמעשה מאותו יום ועד היום מוכרז בישראל "מצב חירום") נדרשות נורמות אשר ירתיעו את הציבור מלהצטרף לאלו השואפים לפגוע בביטחון המדינה ובבטחון תושביה.

 

 

יש לזכור כי חוק העונשין נחקק בשנת 1977 ורובו עדיין מבוסס על הדין המנדטורי (תקופת המנדט) העבירה נחקקה לאור סדרה של מלחמות בהסטורית מלחמות ישראל ורק כמה שנים בודדות לאחר מלחמת יום כיפור.

 

עם זאת, נוכח המציאות המודרנית של הלחימה אכן נראה כי עדיין ישנו צורך ממשי בקיומה של העבירה ויש מי שמועמדים לדין בעוון עבירה זו (למשל, מדינת ישראל נ' חליל- 2008). לכן, נראה שזה לא רק סרט הוליוודי- זה הסרט הישראלי שלנו.