מאמר להדפסה

עלעול בדפי (או דפדפני) העיתונים כמו גם סיפורים 'פיקנטיים' שונים ופסיקות מפורסמות של בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים עלולים להוביל למסקנה כי אין דבר כזה "גירושין מכובדים". אולם, לא תמיד כך המצב, יש אנשים רבים המכנים עצמם "גרושים באושר".

 

 

 

 

 

 

 

עקרון בסיסי במרבית שיטות המשפט בעולם הוא עיקרון חופש החוזים. לפיו, לאדם החופש וזכות הבחירה להתקשר בחוזים באופן חופשי, רצוני ובלא כפייה עם כל אדם אחר. וכמובן שיש לו גם החופש לבחור שלא להתקשר בחוזה עם אותו אדם. למשל, קנייה של עגבנייה בשוק הכרמל, היא התקשרות שלי בחוזה מכר עם המוכר.

 

 

אמנם כל ההתקשרות עשויה להמשך שנייה בלבד ומדובר בהסכם שבעל-פה ולא בכתב- אך אין באלו כדי לשנות את המצב המשפטי כלל. ובכן, מדוע אנחנו יכולים לגשת למוכר בשוק, אדם זר, ובקלות רבה להתקשר עימו בחוזה ולהסכים על מחיר הפרי. אך, לא יכולים להסכים על סוגיות הנוגעות לגירושין עם מי שהיינו נשואים לו?

 

 

מבלי להכנס לפן הרגשי והתרבותי שעשוי להסביר קשיים שונים בתקשורת בין בני-זוג, אין ספק כי מבחינה משפטית אין כל מניעה להסכים על סוגיות הקשורות לפירוק הנישואין של בני-הזוג ולאופן בו יעשו הגירושין. כך למשל, ניתן יהיה להסכים, עוד בטרם הנישואין, כי בעת הגירושין חלוקת הרכוש תהיה כזו או אחרת, במידה ויהיו ילדים בעת הגירושין הם יהיו במשמורת כזו או אחרת.

 

הסכמה כאמור ניתן יהיה לשנות גם אם חלילה יגיע המצב לכדי גירושין של ממש. ניתן גם להגיע להסכם גירושין "אד הוק". הווה אומר, עם ההחלטה לסיים את הנישואין יוכלו בני-הזוג לנסח בינם לבין עצמם הסכמות שונות.

 

 

האם חייבים עורך-דין? לא בהכרח? האם כאשר נחתם חוזה שכירות תמיד נמצא עורך-דין באזור? לא. האם חוזה שלא נערך על-ידי עורך-דין פסול? לא. האם הסכמה בעל-פה פחותה בערכה המשפטי מהסכם כתוב? לא.

 

ולמרות שהתשובה לכל השאלות לעיל הייתה בשלילה, ייתכן ומוטב להתייעץ עם משפטן בטרם עריכת חוזה מהסוג היות והנושאים אשר לגביהם תושגנה ההסכמות (בשאיפה) רגישים הרבה יותר משכירת דירה. הרי מדובר בחלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ועוד.

 

בנוסף, חשוב להדגיש כי גם בהינתן הסכם אפשרי בין בני-הזוג לפיו בשנייה בה יחליטו לפרק את הנישואים- יתגרשו, הם עדיין יהיו מחוייבים לעבור את הליך הגירושין ברבנות. בנוסף, במידה ותהיינה מחלוקת לגבי אופן יישום הסכם הגירושין, יוכלו בני-הזוג לפנות לערכאות המשפטיות בבקשה להכיר בתוקפו המשפטי המחייב ולזכות לסיוע באכיפתו.

 

 

ניתן לומר שכן אולם לא כל הסכם גירושין הוא הסכם ממון. כלומר, הסכמה על חלוקה עתידית של הרכוש למקרה גירושין או מוות מהווה מקרה פרטי של הסכם גירושין אך, בהחלט ניתן להעלות על הדעת מקרה בו בני-הזוג יבחרו לנסח הסכם גירושין שמרז עניינו דווקא במשמורת הילדים או מזונותיהם וכלל לא עוסק בשאלת חלוקת הרכוש המשות, של בני הזוג.

 

כמובן שבהעדר הסכם גירושין בני הזוג יכולים לגשת לתהליך של גישור, היכול לחסוך כסף, זמן ועוגמת נפש לשני הצדדים.
בתהליך הגישור נעשה ניסיון להגיע לפשרה אשר תהיה מקובלת על שני הצדדים וזאת מבלי לערב את בית המשפט בסכסוך.

 

שאלו שאלה בפורום גישור