מאמר להדפסה

את המאמר הבא בנושא בנים ממשיכים נפתח בהתנצלות לקוראינו הפמניסטיים- המאמר הבא עוסק כל כולו במינוח משפטי המכונה "בן ממשיך" או סוגיית ה"בנים הממשיכים". וכפי שנכתב פעמים רבות "האמור מנוסח בלשון זכר אך נוגע לשני המינים"- כך גם בעניין המינוח "בנים ממשיכים". המינוח "בנות ממשיכות", פשוט לא קיים- עימכם הסליחה.

 

 

 

 

 

 

המינוח רלוונטי רק למי שמתגוררים במושבים ולהוריהם משק חקלאי.בנים ממשיכים הם אלו אשר מעבדים את המשק יחד עם הוריהם- עד כאן למה הם "בנים". ולמה הם "ממשיכים"? משום שבאפשרות הוריהם להוריש לבנים (או בנות, כאמור) את המשק החלקאי והנחלה עליו הוא ממוקם.

 

שימו לב, לעיתים עושים שימוש במינוח "בנים ממשיכים" בהקשרים שונים שהם לאו דווקא המינוח המשפטי. למשל- ייעוד קרקעות למגרשים בהרחבה תחת השם "מגרשים לבנים ממשיכים" ואולם, כאמור, לא זו הפרשנות המשפטית הנכונה.

 

גם הפסיקה ואפילו בית המשפט העליון, התבלבלו לעיתים מרוב שימושים שונים למינוח. בית המשפט העליון (ליתר דיוק השופט אנגלרד) אף כינה את המינוח כ"ברייה משונה" ו-"יציר כלאיים".

 

 

תקנות האגודות השיתופיות מגדירות כי מדובר בבן או נכד (שוב, סליחה עם קוראינו הנשים) אשר מחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות "בלתי חוזרת" של הוריו או מכוח ירושה של המשק החלקאי.

 

 

התחייבות בלתי-חוזרת היא התחייבות משפטית- חוזית של אדם אחד כלפי אחר כאשר ניתן להסיק ממעשיו ואמירותיו (המפורשות) של האדם המתחייב כי דעתו לא תשתנה בעתיד. קטגוריה נפרדת זו של "הבטחות" קיימת במשפט החוזי כדי להבטיח ולהגן את הסתמכותו של האדם כלפיו נעשית ההתחייבות.

 

ואם נדגים על סוגיית הבנים הממשיכים: ההורים מבטיחים לבן הבכור כי הוא יהיה ה"בן הממשיך" ובהתאם הוא ומשפחתו מתכננים את המשך חייהם במושב. אולם, בעקבות מחלוקת בין ההורים לבנם כעבור מספר שנים בעניין הדרך לקצור את השדות מחליטים ההורים כי המשק יעבור לידי הבת לאחר מותם.

 

אולם, הבן הבכור כבר שינה בהתאם את חייו- מקום עבודתו, השכלתו, אשתו וילדיו. מה עם האינטרסים שלו? כמובן כי גם מהתחייבות בלתי-חוזרת ניתן לחזור בתנאים מסוימים ומקרים מסויימים אולם, כעקרון, זו תחשב ל"הבטחה חוזית חזקה יותר". 

 

 

הרי זכותם של ההורים להוריש למי שיבחרו את זכויותיהם במשק בדיוק כפי שזכותם להחליט מי יטפל בכלב או החתול ומי יקבל את כלי החרסינה. אולם, וכפי שראינו במאמרים אחרים באתר העוסקים בדיני מושבים, ככל שמדובר במשקים חלקאים, הקרקע וזכות הבעלות עליה היא בידי המדינה ואילו בעלי המשקים הם, לרוב, בחזקת חוכרים (שכירות ארועה של 25 שנים ומעלה בדרך כלל).

 

לכן, ישנם גם אינטרסים ציבוריים המיוצגים על-ידי המדינה שיש לפקח עליהם בסוגיית הבנים הממשיכים. 

 

בנוסף, כפי שנסקר במאמר אחר באתר בנושא בנים ממשיכים, לעיתים עשויות לעלות שאלות משפטיות מורכבות אודות מחלוקות על מעמד ההבטחה לבנים הממשיכים ביחס ליורשים במיועדים בצוואה וכן, מחלוקות וסכסוכים משפטיים שונים.

 

היות ומדובר בסוגיות משפחתיות רגישות הנוגעות לקרקעות המדינה- בהחלט ניתן להבין מדוע הוראות חוק שונות תתערבנה בחופש וזכות ההורים להחליט מי ינהל ויירש את המשק החקלאי לאחר מותם.