מאמר להדפסה

 

על מנת לפתוח "בסאגה" המכונה "הליך פלילי" ולהתחיל להיכנס למבנה של הליך פלילי חייבת להיות עבירה פלילית סביבה ייערך כל הדיון. אך, למשטרה, בניגוד למורות בבית-הספר היסודיים "אין עיניים בגב".

 

 

 

 

אז איך נדע מתי בוצעה עבירה פלילית? הבסיס לכל המבנה של ההליך הפלילי הוא בקבלת מידה על ביצוע של עבירה כלשהי. המידע מגיע למשטרת ישראל- בין אם על-ידי דיווח של אזרח ובין אם שוטר כלשהו חזה במו עיניו בביצוע העבירה או אף מידע המועבר למשטרה מידיה של רשות שלטונית אחרת. כך למשל, העלמת מס היא עבירה פלילית ורשות המיסים יכולה להעביר מידע למשטרה בדבר ביצוע העלמת מס.

 

 

הוא בידי המשטרה- היא שמחליטה אם לפתוח בחקירה פלילית לאור המידע שהתקבל. אז נניח שהמשטרה קיבלה החלטה לפתוח בחקירה- מה יהיה השלב הבא במבנה? לשם ביצוע חקירה פלילית המשטרה תנסה להשיג מידע רב ככל האפשר כדי לבסס או לשלול את הדיווח שקיבלה. כיצד ? על-ידי זימון מעורבים לחקירה וברור מעמיק, מעצר משטרתי של המעורבים, חיפושים בחפצים ודירות וכד'.

 

אז עכשיו שהמשטרה דיברה עם כל מי שיכלה ואספה את כל מה שנדרשה לו- איך מגיעים בכלל לבית-המשפט? מה השלב הבא במבנה ההליך הפלילי? לאחר שחקירת המשטרה הסתיימה, כל מה שנאסף על-ידי המשטרה (הראיות) עוברות לפרקליטות (השאלה לאיזה פרקליטות תלויה במחוז בו בוצעה העבירה וכן בחומרת העבירה).

 

 

השלב הבא במבנה ההליך הפלילי תלוי בהחלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד ישראל ישראלי או לא. נניח כי ההחלטה של הפרקליטות היא להגיש כתב אישום- השלב הבא בהליך יהיה זימונו של ישראל שיראלי לבית-המשפט.

 

השופט מבצע "הקראה"- מקריא למר ישראלי את ההאשמות המיוחסות לו וכעת, מר ישראלי רשאי להגיב (לראשונה מבין כל השלבים המנויים לעיל במבנה ההליך הפלילי). בעצם, התגובה שלו די מוגבלת- הוא יכול להודות באשמה המיוחסת לו, או לכפור בה. 

 

במידה והודה מר ישראלי, השלב הבא יהיה גזירת עונשו (בגדול). במידה וכפר- ייקבע תאריך לדיון בבית המשפט. בשלב מורכב, ארוך ומייגע זה התביעה (הפרקליטות) תציג את טענותיה (ההאשמות המיוחסות למר ישראלי) ואת הראיות התומכות בטענותיה ולאחר מכן, עורך דינו של מר ישראלי (הסנגור) יציג את טענותיו את הראיות התומכות בטענות ההגנה. לאחר מכן, כל אחד מהצדדים יסכם בפני בית המשפט את הטענות והראיות שהוצגו (שלב הסיכומים).

 

 

הפעם תורו של בית-המשפט. לאחר הדיון המשפטי, השופטים (או שופט יחיד) מכריעים האם מר ישראלי אשם או זכאי. במידה ובית המשפט מצא את מר ישראלי זכאי, החוק קובע כי על בית-המשפט להודיע זאת עוד לפני שיציין מה סיבותיו ונימוקיו. הרעיון הוא "לא לשמור את מר ישראלי במתח". במידה ובית המשפט מצא את מר ישראלי אשם בעבירות והאשמות המיוחסות לו, יקבע דיון נוסף בו בית המשפט יקבע את "גזר דינו" של מר ישראלי. 

 

 

פה הכדור במגרש של מר ישראלי ועורך דינו- בידיהם ההחלטה האם לערער על קביעת בית המשפט (ניתן לערער על עצם ההרשעה או על חומרת עונש). אולם, הכדור עשוי באותה קלות להיות גם במגרש של הפרקליטות. מבנה ההליך הפלילי המשפטי מאפשר לפרקליטות לערער באותה מידה (למשל, על קלות העונש).