מאמר להדפסה

חוק הספאם, פיצויים, תביעות ונגיעות של חוץ לארץ

כיצד החוק מעניש על עבירות הספאם? מהם הפיצויים שעל הנתבע לשלם? ומה ניתן לעשות כשהספאם מגיע ממדינות זרות? האם יש למי לפנות?

בשני המאמרים הקודמים באתר בנושא חוק הספאם הצגנו את התיקון לחוק התקשורת, סעיף 30א- המכונה חוק הספאם ועמדנו על ההגדרות של "מסר" ו-"מפרסם" וכן על הדרכים וההמלצות אשר יעזרו לנו להתגונן מהספאם.
 
 
 
 
 
 
 

רגע לפני שנתחיל

 
עצרנו את המאמר הקודם בדיון באפשרות התביעה האזרחית נגד מפרסם שממשיך לשלוח מסרים בניגוד לאמור בחוק הספאם. נרענן את זיכרונכם ונזכיר כי  חוק הספאם  קובע שניתן לתבוע בהליך אזרחי מפרסם כאמור. החוק מוסיף כי ניתן לדרוש פיצוי של אלף שקלים (מקסימום) בגין כל אחת מבין ההודעות שקיבלנו בניגוד לחוק הספאם (כלומר, לאחר שסירבנו לקבל את המסרים והלאה).
 
חוק הספאם מאפשר תביעה לסעד כספי (פיצויים) גם בלא הוכחת נזק כלשהו. אולם, כן נדרשות ההוכחות הבאות
 
א. שקיבלתי הודעה או מסר כפי שתואר לעיל.
ב. שאותה ההודעה או המסר נשלחו אליי על-ידי המפרסם.
ג. שאותה ההודעה או מסר נשלחו אליי בניגוד לחוק. כלומר, ביקשתי לחדול- ולא חדלו. או שלא הייתה כתובת למשלוח הודעה המבקשת לחדול.
 
בכל ענפי המשפט האזרחי המקנים סעד של פיצויים למפר את חובתו מכוח חוזה או דין ישנה מטרה למן סוג הסעד- פיצויים. ומה המטרה של מתן הפיצויים מכוח חוק הספאם? המטרה היא הרתעתם של מפרי החוק ועידוד האזרחים המוצפים במסרי הספאם לתבוע
.

היכן תוגש התביעה?

 
את התביעה ניתן להגיש בבית-המשפט לתביעות קטנות (מקביל לערכאת בית-משפט שלום) באם התביעה עד סכום של 50,000 שקלים או לבית משפט השלום אם התביעה היא לפיצויי העולה על שיעור זה.
 
אפשרות נוספת היא תביעה בדרך של תובענה ייצוגית (וראו לעניין זה את סדרת המאמרים באתר בנושא תביעות ייצוגיות). חוק הספאם מאפשר לנו להגיש תביע ייצוגית נגד מפרסם שהפר את החוק. הרעיון הוא להגדיר קבוצת נפגעים אשר מקבלת את המסרים מאותו מפרסם.
 
נזקו של כל אחד, לכאורה, זעום אך, יחד הנזק המצבר הוא גבוה משמעותית. באופן זה משרתת התביעה הייצוגית את המטרות של התובעים- הנפגעים ואכן משמשת להגברת המודעות בקרב הציבור והרתעתם של מפרסמים נוספים להימנע מפעולות אלו בעתיד.
 

מקרה לדוגמא

 
שאלה מעניינת מתעוררת במקרה הבא: נניח וטיילתי מספר חודשים בחו"ל ואולי אך גרתי במדינה אחרת תקופה כלשהי. באותה עת, ביצעתי רכישות שונות בחנויות שונות וברשתות גדולות ואף עשיתי "כרטיס חבר" בחנויות אלו על-מנת להיות מודע למבצעים והנחות סוף עונה ועוד. אולם, כיום שבתי לארץ אך, אני עדיין ממשיך לקבל את המיילים והמסרונים מאותן חנויות ורשתות. מה עושים?
 

מה ניתן לעשות כאשר מרבית הספאם בתיבת הדואר האלקטרונית מגיע מחו"ל?

 
תחולתו של חוק הספאם על מדינות זרות מוטלת בספק- שאלה זו היא שאלה מורכבת של דיני המשפט הבינלאומי הפרטי והפומבי וספק אם ניתן לחייב מדינה שאין בה חקיקת ספאם מקבילה להעמיד אדם לדין בגין הפרת חוק ישראלי. אולם, מרבית מדינות המערב בהחלט חוקקו חוקים דומים לחוק הספאם הישראלי ולמעשה, ניתן לומר שאנחנו, הישראלים, "רק הצטרפנו אליהם".
 
אמנם, יעילותה של תביעה אזרחית כנגד מפרסם המציף את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו מחו"ל מוטלת בספק, אך בהחלט שווה לברר (אם יש לכם כוח) האם המפרסם מגיע ממדינה בה יש חקיקה מקבילה- אם כן, רוב הסיכויים שמספיק "להזכיר לו" שאסור לו. כמו כן, ההמלצות שנדונו במאמר הקודם בנושא חוק הספאם אודות אמצעי המניעה שברשותנו- נכונים גם לעניין ספאם שמקורו מחו"ל.