מאמר להדפסה

דיני התעבורה נועדו להסדיר את כללי הנסיעה בכלל הרכבים בהם נעשה שימוש בכביש. אמנם מרבית הרכבים שאנו רואים בכבישי ישראל מידי יום הם רכבים "כמו שלנו"- פרטיים אך, קיים מספר לא מבוטל של רכבים מסוג "רכב ציבורי".

 

 

 

 

 

 

 

רכב ציבורי הוא רכב המשמש או מיועד לשמש להסעת נוסעים בשכר- כך קובעים דיני התעבורה בישראל.

 

 

לפי הגדרה זו של דיני התעבורה (וכך גם בפועל), תחת רכב ציבורי נכללים: אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, רכבי הסעות וכדומה. לכאורה, ברור מאוד- כולם יודעים לזהות מונית לפי השלט הצהוב ואוטובוס "אגד" (למשל). אך מה קורה במקרים פחות ברורים לפי ההגדרה- האם דיני התעבורה החלים על רכב ציבורי יחולו גם על מקרים ביניים. ננסה להתמודד עם מספר מקרים:

 

 

מבחינת תחולת דיני התעבורה- לא. מדוע? משום שלא אקט מסירת הכסף "פיסית" על-ידי הנוסע הוא שהופך את הרכב ל"ציבורי". גם אם מדובר בהסעה הנשלחת מידי בוקר ממקום העבודה לאסוף את העובדים מאזור מגוריהם- מדובר ברכב ציבורי. שהרי מקום העבודה שלי הוא שמשלם את "שכר ההסעה" לנהג הרכב ולכן, מדובר בהסעה נוסעים (העובדים) בשכר (ממקום העבודה).

 

ומה החשיבות בהבחנה שעושים דיני התעבורה בין סוגי הרכבים השונים, האם יחולו על רכב ציבורי דיני תעבורה שונים מאלו שיחולו עליי רק משום שאני לא לוקחת שכר מילדיי כשאני אוסף אותם מבית-הספר? 

 

באופן בסיסי- מדובר בסוג אחר של רישיון: רישיון D לאוטובוס ורישיון D1 למונית. כלומר, העובדה שיש לי רישיון נהיגה ואני נהג מצויין ואפילו לא צברתי נקודות ולא הייתי מעורב בתאונות דרכים, לא אומרת שאני יכול לשים שלט צהוב ומדבקת "א.א. מוניות בכיף" ולהתחיל לגבות על-כך שכר מנוסעים שאני לוקח עימי ברכב.

 

 

המבקש להפוך לנהג ברכב ציבורי מחוייב להגיש בקשה לרישיון לרכב ציבורי. במסגרת הליך אישור הבקשה, ייבדק עברו התעבורתי של הנהג הפוטנציאלי ברכב הציבורי, על-ידי משטרת ישראל ורק לאחר שיינתן האישור מהמשטרה, יוכל הנהג העתידי שלנו להתחיל בתהליך. ואכן מדובר בתהליך:

 

דיני התעבורה קובעים כי מי שרוצה להפוך לנהג ברכב ציבורי מחוייב לעבור קורס נהיגה חדש ונפרד עבור סוג הרישיון והרכב המבוקש (כאמור, יש הבדל בין אוטובוס למונית, למשל).  ואם אין לי רישיון נהיגה ואני חולם להיות נהג "אגד"?

 

דיני התעבורה בישראל קובעים כי רק מי שמלאו לו 18 שנים ומחזיק ברישיון נהיגה "רגיל" יוכל להתחיל ללמוד נהיגה ברכב ציבורי. כלומר, דיני התעבורה מחייבים נהג ברכב ציבורי עובר שתי הכשרות (ראשונה לרישיון רגיל ושנייה לרכב ציבורי).

 

היות ומדובר ברכב המסיע נוסעים ולשם כך הוא מיועד (להבדיל מרכב "רגיל" שמיועד, לכאורה, רק לשימושי האישי) במסגרת הקורס מועברים תכנים שונים (המחוייבים בדיני התעבורה): חבלה, כיבוי אש, קצת אנגלית, ידיעת הארץ (כן..כן..בפעם הבאה נסו לבקש מנהג המונית שיספר לכם על ההיסטוריה של רחוב בלפור בתל-אביב באנגלית) וכמובן- דיני התעבורה לרכב ציבורי. לרוב, התכנים וההכשרה מועברים במכללות המיועדות לכך (למשל, "אגד") ובסיומן הנהגים עוברים מבחנים מעשיים ועיוניים.