מאמר להדפסה

מה ההבדל בין שוד וגניבה?

אילו תנאים צריכים להתקיים בכדי שגנב "יהפוך" לשודד? כנסו עכשיו וקראו על הנוסחה שתספק לכם את כל התשובות.

אדם עובר ברחוב, חוטף לאישה זקנה את תיק היד שלה ומתחיל להימלט מהמקום. היא צועקת אחריו- "שודד! שודד!" צודקת או לא צודקת? זה מה שננסה להבין במאמר הבא: מה ההבדל בין שוד לגניבה והאם לשוד חיים עצמאיים בפני עצמו או שכל שודד הוא "בסך הכל" גנב בשדרוג קל?
 
 
 
 
 
 
זכרו את הנוסחה הבאה: "גניבה + אלימות= שוד". "גנב + התנהגות אלימה= שודד"
 

כיצד אנו יודעים זאת?

 
חוק העונשין (סעיף 402) מגדיר התנהגות המהווה "שוד" על-ידי שימוש במילים "הגונב".. באלימות או באיום על ביצוע מעשים אלימים.
 

ואם נוסיף למשוואה גם נשק

 
הרי שמדובר בשוד בנסיבות מחמירות. אבל לא רק: שוד בנסיבות מחמירות הוא שימוש בכלי נשק או יום לעשות שימוש בנשק שיש לו היכולת לפצוע אדם או לסכן אותו תוך כדי ביצוע השוד. שימו לב כי לא נדרש שאדם יפצע מהנשק בפועל- מספיק שאותו כלי נשק או כלי אחר מסוגל לסכן אדם אחר.
 

האם נדרש שהאיום יהיה פיסי או שגם כוחן של מילים מספיק?

 
איום מילולי בהחלט מספק. בפועל, ייבחן האם היה בכוחם של הדברים שנאמרו ("האיום") להטיל פחד בליבו של אדם אחר עד כדי שגרמו לו למסור את רכושו או חפציו לאדם אחר ("השודד"). במידה וכן- היה איום ודי בכך גם בלא פציעה או שימוש באלימות פיסית.
 

האם נדרש שהאיום או האלימות יהיו במקביל לגניבה?

 
כן. אלימות או איומים שלא נלווים לביצוע מעשה הגניבה לא יהוו שוד. ראו את "הנוסחה" הבסיסית בה פתחנו: "גניבה + אלימות = שוד". אולם, זה לא אומר שהעבריין שלנו יצא בלי כלום- במקרה כזה ייתכן וניתן יהיה להאשימו (ואף להרשיעו) במספר עבירות נפרדות: גניבה, איומים, תקיפה ועוד. כלומר, חוסר הכישרון "לעבוד במקביל" לא מהווה יתרון במשפט הפלילי.
 

האם נדרש שהשודד ייקח פיסית את חפציו של הנשדד?

 
בהחלט כן. במאמרים אחרים עמדנו על כך כי קיימים שני סוגים של עבירות בחוק העונשין- עבירות תוצאה המותנות בהתרחשות תוצאה מסוימת לשם הרשעה בעבירה, ועבירות התנהגות שאינן מותנות בהתרחשות תוצאה מסוימת ומספקת ההתנהגות שאסורה בפני עצמה. לשם התקיימות עבירת השוד נדרש כי תתקיים ותושלם עבירת הגניבה- בלעדי כך אין שוד.
 
מקרה מעניין שהגיע לפסיקה בשאלת השוד והגניבה עסק באדם שאיים על אחר (תוך שגנב את רכושו) באקדח צעצוע- האם זהו שוד? עורכי-דינו ניסו לטעון שלא, משום שאין ביכולתו של אקדח צעצוע להזיק בפועל לשלמות גופו של אדם אחר. אולם, בית המפשט חשב אחרת- והאדם הורשע בשוד (למרות שאיים על אחר "רק" באקדח צעצוע). מדוע? כפי שאמרנו המבחן הוא לא מבחן "תוצאתי" אלא השאלה האם היה במעשים אלו כדי להפחיד אחר עד כדי כך שימסור את רכושו לאחר.
 

ומה ההבדל המעשי- מה ההבדל בין גניבה, שוד ושוד בנסיבות מחמירות מבחינת הענישה?

 
חוק העונשין קובע כי העונש בגין כניסה הוא 3 שנות מאסר, העונש בגין שוד הוא עד 14 שנות מאסר והעונש בגין שוד בנסיבות מחמירות הוא עד 20 שנות מאסר (כל העונשים הם עונשי מקסימום).
אז נחזור לשאלה הראשונה שלנו- האם צדקה הקשישה שצעקה "שודד"? לא בהכרח. האם ננקטו כלפי הקשישה מעשי אלימות? נראה שלא. האם רכושה נגנב? וודאי שכן. לכן, נראה כי הצעקה הנכונה יותר הייתה צריכה להיות "גנב! גנב!"