מאמר להדפסה

על מנת לרדת לשורשם של דיני העבודה וחשיבותם בהסדרת מערכת היחסים בין העובד למעביד יש ראשית לחדד את התובנה כי דיני העבודה הם, ברובם, קוגנטיים. 

 

 

המשמעות היא שאם מצויין בחוק כי המעביד צריך או חייב לתת לעובד או לאפשר לעובד דבר מה, בין אם בשכר או בשעות מנוחה וחופשה- לא ניתן להסכים אחרת!  כלומר, אם חוק חופשה שנתית קובע כי העובד זכאי ל-10 ימי חופשה בשנה (החוק קובע גם כי מספר ימי

 

החופשה תלוי בוותק של העובד: ככל שהוותק של העובד במקום העבודה גדול יותר, כך גם מספר ימי החופשה להם זכאי מכוח דיני העבודה), המעביד לא יכול "להגיע עימו להסכמה" כי יהיו לו 8 ימי חופשה. דיני העבודה לא מאפשרים זאת!

 

 

 

האם דיני העבודה גם לא מאפשרים כי בחוזה ההעסקה יוגדרו 20 ימי חופשה? לא. כלומר, לעשרת ימי החופשה "הראשונים" העובד זכאי מכוח דיני העבודה ועשרת ימי החופשה "הנוספים" ניתנים לו מכוח החוזה.  בדומה: לפי החוק, עובד שלא ניצל את ימי החופשה השנתיים שלו לא יכול "להעביר אותם לשנה הבאה". אולם, ניתן להסכים עם המעביד על העברה של ימים אלו או חלקם.

 

כלומר: הקוגנטיות של דיני העבודה מתבטאת באיסור להפחית או לגרוע ממה שנקבע בחקיקה. כל מה שמטיב עם העובד מעבר למינימום הקובע בחוק- הרי הוא משובח וכך גם לעניין יחסם של דיני העבודה לימי החופשה.

 

או.קיי. עכשיו נניח שהעובד "מגיע להסכמה עם המעביד" כי השכר החודשי שלו יהיה עשרת אלפים שקלים לחודש, הרבה מעל הממוצע ומעל המינימום, לכל הדעות. "בתמורה" המעביד מסכים עם העובד שסכום זה יכלול גם את התשלום עבור ימי החופשה. או להסכמה כי מספר ימי החופשה יעמוד על 3 ימים בשנה בלבד.

 

 

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע אחרת! מקרה הגיע עד לבית-הדין הארצי לעבודה במצב בו שולם לעובדת "שכר גלובאלי", היא התבקשה לעבוד גם בשבת תוך שחוזה העבודה מכתיב לה פחות ימי חופשה מהחוק. בית-הדין פסק כי הדבר אסור!

 

 

יהיו שיאמרו שזאת כבר "סתם חמדנות": "אתה מקבל הרבה כסף אז מה אתה בוכה ומתלונן?!" אבל אמירה כזאת לא מדוייקת. הרי אם כך, ניתן יהיה לגרום לעובד "לוותר" על ימי החופשה, תשלום עבור שעות נוספות, עבודה

 

בשבתות ועוד, אז בשביל מה יש לנו דיני עבודה? דווקא כדי למנוע את המצבים בהם אנשים "יסתנוורו מהכסף" ולא ייקחו בחשבון את הצורך שלהם לנוח. או, לחילופין, מצבים בהם מעבידים "ידעו לזהות" את חולשתם ותמימותם של עובדים שזקוקים לכסף נואשות ויוותרו בתמורה על המגיע להם כחוק.