מאמר להדפסה

מה נחשב ומה לא נחשב לשעות נוספות?

מאמר הסוקר עבורכם את נושא השעות נוספות במקומות עבודה השונים, דוגמאות ומה יש לבתי המשפט לומר על כך.

אלון הוא מלצר במסעדת גורמה באזור המרכז. רוב הזמן הוא עובד במשמרות הנקבעות מראש. אחת לשבוע דורש מנהל המשמרת מכל אחד מהמלצרים להיות ב"כוננות". בדרך כלל, המשמעות של כך היא כי המלצרים נותרים בביתם ולעיתים רחוקות הם נקראים להגיע פיסית למסעדה למשמרת. 




 
בסוף החודש, חישב אלון את שעות העבודה שלו והגיע למסקנה כי יחד עם השעות בהן היה ב"כוננות" (אך לא הגיע למשמרת) הוא עבד גם שעות נוספות וכעת הוא רוצה תשלום גם עבורן כפי שנדרש על פי חוק דיני העבודה.
 
גדי עובד בתור נהג בחברת הסעות. בבוקר הוא אוסף עובדים מביתם למקום העבודה ובערב מפזר אותם ממקום עבודתם לביתם. בשאר היום, הוא בביתו ורכב ההסעות אצלו למקרה בו יידרש להגיע למקום העבודה ולהסיע מי מבין העובדים למקום כלשהו לפגישה או לביתו.
 
גדי ספר את שעות העבודה היומיות שלו והגיע למסקנה כי הוא עובד שעות נוספות בחישוב השעות בהן הוא בכוננות בביתו עם רכב העבודה. לטענתו, דיני העבודה קובעים כי במצב זה על חברת ההסעות לשלם לו שעות נוספות.
 

האם שניהם צודקים?

 
מקרה דומה למקרה של גדי הגיע לדיון בבית הדין לעבודה בשנת 2009. בית הדין פסק כי שעות העבודה שהציג יעקוב (התובע באותו מקרה שבדומה לגדי שלנו עבד כנהג בחברת הסעות) אינן מדוייקות. כלומר, מסקנתו של בית-הדין הייתה כי שעות ההפסקה בהן יעקוב היה בביתו אינן נחשבות לשעות עבודה והוא לא עומד לחלוטין ברשות המעביד.
 
במקרה כזה, יעקוב כמו גם גדי ואלון שלנו- לא עברו את מכסת השעות ולא עבדו שעות נוספות כהגדרתן בדיני העבודה. ולכן, לא יזכו לתשלום עבור שעות אלו.
 
ההלכה של פסק-הדין היא כי במצבים בהם עובד מצוי בביתו בכוננות ואינו נמצא לרשות מעבידו (במקום העבודה) לא ייחשבו שעות אלו במניין שעות עבודתו. ולכן, לא יהיה זכאי לתשלום עבור שעות נוספות מכוח דיני העבודה במידה ובחישוב שעות הכוננות "עבד שעות נוספות".