מאמר להדפסה

כאמור, דיני העבודה מספקים הגנה לעובדות במהלך תקופת ההריון ולאחריה. הגנה זו של דיני העבודה אמנם מוגבלת אך חשוב להכירה.

רינה עובדת מספר שנים כעורכת דין במשרד בתל-אביב. לפני חמישה חודשים בערך רינה נכנסה להריון. הבוס שלה, עורך-דין בעצמו, יודע כי דיני העבודה מגבילים את יכולתו לפטר עובדת בהריון- ולא רק שהוא לא מנסה כי הוא יודע שאסור אלא שאין לו כל רצון לעשות זאת- רינה היא עורכת דין טובה.

 

 

למשרד יש לאחרונה תזרים לקוחות נמוך מבדרך-כלל, כתוצאה, הכנסות המשרד הולכות ויורדות בחצי השנה האחרונה. במקרה ורק במקרה, רינה נכנסה להריון בערך באותה תקופה. המעביד של רינה פונה אליה ומסביר לה כי בשל קשיים כלכליים, ובשל קשיים אלו בלבד, היא תעבור לעבוד בחצי משרה. כלומר, במקום לעבוד בכל יום מ-09:00 עד 19:00 (עם תשלום שעות נוספות, כמובן). 

 

היא תעבוד כעת מ-09:00 עד 12:00. שוב, הבוס של רינה הוא עצמו עורך-דין הוא יודע שדיני העבודה מספקים הגנה לעובדת בהריון ולכן, לא מנסה אפילו לפגוע בה או לפטרה. רק מה.. כתוצאה מכמות שעות העבודה שכעת מצטמצמת, גם המשכורת של רינה תרד בהתאם.

רינה, לא מעוניינת להרוויח פחות היות והיא בהריון ואם לעתיד

 

 

במקרה זה, נראה כי הבוס של רינה הוא אולי עורך דין אבל לא כל כך מוצלח. היות ודיני העבודה (חוק עבודת נשים) קובעים מפורשות כי אסור לפגוע בהיקך המשרה או בהכנסה של עובדת בהריון.

 

 

דיני העבודה מגדירים שכן- היות ולא מדובר בשינוי זמני ולא מדובר במצב בו רינה היא זו שביקשה את צמצום משרתה עקב מצב רפואי זמני (זכרו: בית הדין הארצי לעבודה קבע שוב ושוב: "הריון אינו מחלה!"). ולכן, במקרה של רינה ברור כי מדובר בפגיעה בזכויותיה המוגנות (מכוח דיני העבודה) של עובדת בהריון.

 

נניח כי רינה הייתה מועסקת פחות מחצי שנה במשרד: גם אז ניתן היה לומר כי לפי דיני העבודה (חוק שוויון הזדמנויות בעבודה) מדובר בפגיעה של זכויות עובדת בהריון מכוח הפליה מחמת הורות. אבל הבוס של רינה באמת נקלע לקשיים כלכליים ובאמת שאין לו כל כוונה לפגוע ברינה כעובדת בהריון- מה יוכל לעשות?  

 

במקרה כזה, עליו לפנות למשרד התמ"ת ולקבל אישור לצמצם את היקף משרתה והכנסתה של רינה. בכל מקרה אחר, דיני העבודה רואים בו כמי שפגע בזכיותיה של אישה בהריון.