סגור

מצא עורך דין :

קטגוריה
תחום עיסוק
בחר איזור
בחר עיר

"חליתי, נפצעתי, נפלתי- מי משלם על זה?"

מה קורה כאשר נפגעתם או נפצעתם ואתם מכוסים ע"י ביטוח אחר? האם המעביד חייב לשלם לכם? ומה ההסכם הקיבוצי קובע?

"חליתי, נפצעתי, נפלתי- מי משלם על זה?"
12/11/2013 | 14:24 | מאת: מערכת אתר iLaw |
דנית הייתה מעורבת בתאונת דרכים מצערת. בעת טיול שבת עם ילדיה רכב התנגש ברכבם בזמן שעמדו ברמזור אדום. דנית נפגעה בגבה וכתוצאה תפסיד לפחות שבוע ימים מעבודתה. כמובן שהיא הגישה תביעה לחברת הביטוח שלה בגין תאונת הדרכים ודיווחה על האירוע כנדרש. אולם, במקביל היא הרי גם נחסרת מעבודתה עקב מחלה.
 
 
 
 
 

פציעה במהלך מילואים - מה נגיד לבוס?

 
אלון יצא למילואים, במהלכם נפל ונחבל בידו. כתוצאה לא יוכל להקליד במחשב לפחות 4 ימים ולכן, ייעדר מעבודתו כקלדן בבית המשפט. כמובן שבעת ששהה במילואים הוא מבוטח על-ידי צה"ל וסביר שלאחר תקופת ביורוקרטית מסויימת הוא גם יזכה לקבל את תשלום הביטוח האמור. אולם, יש לזכותו עוד 10 ימי מחלה- האם הנהלת בתי המשפט היא שתשלם על כך? האם במצב זה אלון יכול לנצל ארבעה מתוך עשרת ימי המחלה שלו לאור פציעתו במילואים ולקבל על כך שכר ממקום עבודתו?
 
בשני המקרים מדובר במצבים דומים- פציעה שגורמת להיעדרות מהעבודה אך אינה נוגעת לעבודה (למעשה, ב-99% מהמקרים המחלה אינה קשורה כלל למקום העבודה אלא לבריאותו האישית של העובד) אלא לפעילות אחרת כאשר הפעילות האחרת מבוטחת. 
 

נשאלת השאלה

 
האם על המעביד לשלם דמי מחלה עבור ימי היעדרות אלו, או שמא הביטוח המעורב בשני המקרים יכסה זאת? או שייתכן מצב בו אלון ודנית יקבלו את דמי הביטוח ודמי המחלה? דיני העבודה נותנים מענה לשאלה באמצעות חוק ימי מחלה. דיני העבודה קובעים כי במקרים בהם הפגיעה\פציעה או מחלה מכוסה על-ידי ביטוח אחר (לאומי, צה"ל, פקודת הנזיקין, ביטוח פרטי), המעביד לא חייב בתשלום ימי המחלה הללו.
 
כלומר, לפי דיני העבודה, במצב כזה של "כפל ביטוחים" (וכאמור, החוק מגביל זאת לרשימה סגורה של מצבים) המעביד לא מחוייב בתשלום עבור ימי המחלה.
 

מי ישלם לדנית ואלון עבור ימי המחלה?

 
אולם, וכפי שצויין מספר פעמים במאמרים שונים באתר בעניין דיני העבודה, חקיקת דיני העבודה היא קוגנטית- לא ניתן לגרוע ממנה אולם, בהחלט ניתן להוסיף עליה. כלומר, אם המעביד של דנית או אלון מעוניין לשלם עבור ימי ההיעדרות של שניהם- הרי זה משובח. בנוסף, במידה וחוזה העבודה האישי שלהם קובע כי המעביד יהיה זה שישלם עבור ההעדרות כעל ימי מחלה- הרי שזה מבורך. כך גם, במקרה שיש צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
 
ואכן, מרבית ההסכמים הקיבוציים קובעים הסדר לפיו קיימת לעובד "קרן דמי-מחלה" (התשלומים לקרן מופרשים מדי חודש בשיעורים קבועים אך נמוכים ממשכורתו של העובד). באופן זה, לעובד יש ביטוח קבוע המכסה את ימי מחלתו ולמעביד יש "פטור" מהצורך לשלם לעובד דמי מחלה. קרן ביטוח כזו, מכסה לרוב גם את המקרה של אלון ודנית. 
 
ואם אתם לא משתייכים לענף התעשייה אל חשש- ישנם תחומים נוספים, כמו השירות הציבורי למשל, הקובעים מכסה מוגדלת יותר של ימי מחלה וכן, אפשרויות מורחבות המאפשרות לכסות גם את אלון וגם את דנית ואף אפשרויות "לצבור" יותר ימי מחלה ממה שקובע החוק. ואם אלון ודנית לא עובדים בשירות הציבורי וההסכמים הקיבוציים לא חלים עליהם- גם זה לא סוף פסוק- במקרים אלו יש לחזור ולעבור שוב על חוזה העבודה ולראות מה בדיוק מבטח המעביד- ייתן, ובהחלט הגיוני כי הסכם העבודה האישי "נותן" לאלון ודנית יותר ממה שנותן החוק בתחום ימי המחלה.
 
 
 

נכתב על-ידי: מערכת האתר

שאלות על המאמר? מוזמנים לשאול בפורום דיני עבודה

 

שאל בפורום

מענה משפטי מקצועי ומהיר, קבלו תשובות בדוא”ל ללא עיכוב

ליצירת קשר עם עו"ד דיני עבודה

עורכי דין מובילים - דיני עבודה

Gו"ד קובי בן סימון
עו"ד קובי בן סימון

"משרדנו שם לו למטרה להעניק לכל אחד מלקוחותיו שירות נאות, יחס אישי, ואת מלוא תשומת הלב הראויה..."

עו"ד סיון שטינברג פליישר
עו"ד סיון שטינברג- פליישר

"לוחמת על זכויות לקוחותיי ללא פשרות, כאשר לנגד עיני כל העת טובתם האישית בלבד..."

עוד עו"ד מובילים בתחום דיני עבודה